אם אתם עדיין לא יודעים מהי חוות חלון, זה הזמן לשוטט במדריכים הקודמים…

אם אתם רוצים לדעת איך לעשות את זה יותר טוב המשיכו הלאה. להלן חוות חלון המתבססת על גירסאת המערכת V3 של קהילת חוות חלון העולמית עם התאמות קטנות אך חשובות לישראל, בצירוף פטנט קטן שבזכותו תוכלו לקנות משאבת אוויר עם 2 יציאות במקום משאבת אוויר עם 4 יציאות. בכסף שישאר לכם תוכלו לקנות עראק! (לכם או כמתנה לאבא אם עוד לא עברתם את הגיל…). מערכת זו מורכבת מ-12 בקבוקי גידול ו-4 בקבוקי מאגר (הגודל הותאם לגודל החלון שלי), המערכת מסוגלת להגיע גם ל-16 בקבוקי גידול.

איספו את הציוד והעמידוהו למסדר

עמודות הבקבוקים: מורכבת מ-3 סוגי בקבוקים: מאגר מים, בקבוק גידול ובקבוק גידול עליון.

הכנה של בקבוקי גידול (12 בקבוקים):

1. עיטוף במסקינטייפ: תפקידו להגן על הבקבוק בזמן הצביעה עם הספריי. עיטפו סביב החלק העליון של הבקבוק (יהיה החלק התחתון בחוות חלון) עיטפו מתחת לקו האמצע (לא כמו בתמונה, שם הצביעה יצאה נמוך מידי)
2. צביעה: מלאו את הבקבוקים במעט מים כדי שלא יעופו ברוח. התיזו בספרי צבע לבן בזווית של 45 מעלות, 2 שכבות כדי להגיע לרמת אטימות מירבית (השורשים של הצמחים לא רוצים לראות אור, ואתם לא רוצים לראות אצות שיסתמו לכם את המערכת) ניתן לצבוע עם צבע אקרילי אך התוצאות פחות אסטטיות.
3. סימון: יש לסמן 3 סימונים, חורים בצדדים לתלית החוטים, פתח עליון (בגודלו של הפקק למעבר המים) ופתח צדדי גדול להכנסת הצמח.
4. חיתוך: חיתכו לפי הסדר הבא, חורים צדדיים – בצורת X עם סכין יפני, חשוב שיהיו בדיוק אחד מול השני. חור עליון – חיתוך קצת קשה כי הפלסטיק יותר עבה בתחתית הבקבוק, ניתן לבצע חור רחב עם סכין יפנית או חור בגודל של הפקק עם מקדח כוס. אחרון חביב חיתוך רחב בצידי הבקבוק לצמח ולעציץ.
5. חיתוך פקק הבקבוק: חיתכו עם סכין צורת "V". הבריגו את הפקק וסיימו שקודקודו הפתוח פונה לפנים הבקבוק. זה ימנע רסיסי מים על הקיר.

הכנה של בקבוק עליון (4 בקבוקים):

ההבדל בין בקבוק רגיל לעליון הוא שאין צורך לחתוך את הפתח העליון. ניתן לעשות חור קטן בצורת X בחלקו העליון להכנסת הצינורית. (ראו תמונה)

הכנה של בקבוק מאגר (4 בקבוקים)

פס גובה מים: הדביקו פס של מסקינטייפ דק לאורך הבקבוק, וצבעו את כולו כולל התחתית בספריי צבע לבן. תפקידו של הפס הוא לאפשר מבט לגובה ולצבע המים במאגר התחתון.

פתח לדישון ומילוי: בעזרת סכין פיתחו פתח בצורת אליפסה בגודל של 4על 6 ס"מ. בחלקו התחתון של הבקבוק (קרוב לבסיס). חור עליון – כרגיל

תלייה: מעבירים עיפרון או במקרה זה חתיכת קנה אחר דרך 2 החורים הצדדיים. התחילו מלמעלה למטה עם חוט ניילון וקישרו קשר מוט סביב העפרונות. יתרונו של הקשר הזה שהינו חזק פשוט וניתן לכיוונון לאח התלייה של כל הבקבוקים (אם אתם לא יודעים לעשות קשר מוט פנו לשבט הצופים הקרוב למגוריכם או לגוגל). תלו את הבקבוקים שפתח היציאה של הצמח פונה לכיוון החלון, כיוון השמש ופס המדידה של המאגר לכיוון הבית (בתמונה שלי זה לא כך).

התקינו ווי תליה על הקיר מעל החלון: ככל שהווים יהיו ארוכים יותר כך לצמחים יהיה יותר מקום לגדול ולא יפגעו בפתיחה וסגירת החלון. ניתן לקדוח ישירות בקיר או להוסיף קורת עץ יפה להרחקת הבקבוקים מהקיר.

קבעו את משאבת האוויר בסמוך לבקבוקי המאגר ולנקודת חשמל.

מערכת הצינורות (החלק המעניין…)

חיתכו צינור 7 מ"מ באורך המתאים מהמשאבה לכל גוב עמודת הבקבוקים.פצלו את הצינור בעזרת מחבר T והכניסו את קצה צינורות לחור בצידו של הבקבוק העליון. חברו את הצינור למשאבה לאחר האל חזור (מגיע עם המשאבה). חיתכו 2 חתיכות צינור באורך שווה וחברו אותם בין הפקקים לצינור האוויר כפי שנראה בתמונה. חיזרו על השלבים (רק יותר טוב) בזוג עמודות הבקבוקים הנוסף.

חיבור לפקק: בעזרת נועץ טפטפות צרו חור במרכז הפקק והכניסו לשם מחבר ישר של צינור 7 מ"מ. וודאו שהפקק לא נוזל לפני ההרצה. שימו לב שאורך הצינורות שמתפצלים שווה. ושהחיבור התחתון נמוך או באותו גובה מהפקק של בקבוק המאגר.

הרצה: מלאו את הבקבוקים עד לגובה פתח מילוי הדשן. חברו את המשאבה והגדילו את עוצמת השאיבה בהדרגתיות. עוצמה גבוהה מידי תשחרר בועות לתוך הבקבוק במקום להעלות את הטיפות. במערכת שלי המשאבה עובדת קבוע בחצי מעוצמתה יוצא בערך 2  וואט לשעה וגם עושה הרבה פחות רעש. שימו עין ולב ותנו למערכת לעבוד יום או יומיים לפני שאתם שותלים.

הפחתת רעשים: הוסיפו אזיקונים קטנים כדי לעזור לטיפות המים להחליק בסבבה במקום לטפטפף להרעיש ולהשפריץ לכל עבר.

שתילה: חוררו כוסיות שתילה של 8 מ"מ בעזרת סכין או מלחם, כדאי לאפשר לשורשים לנשום ולהתפרע…שיתלו ירקות עלים לאחר ששטפתם (בעדינות!) את כל האדמה/מצע מבית השורשים שלהם. שיתלו את הצמח במצע הידרופוני כגון טוף 4 מ"מ או כדוריות חרסית (ניתן להשיג אך ורק בחנויות להידרופוניקה)

הוסיפו דשן הידרופוני (ניתן לקנות בחנויות הידרופוניות) או תה קומפוסט לדישון המים.

הערוה כללית: גם חוות החלון הטובה ביותר בעולם לא תצליח עם אין לכם מספיק אור שמש בחלון, אם אין לכם מספיק אור חפשו באתר windowfarm.org פתרונות לתאורה עם פלוריסנטים או עם נורות לד.

החווה במלוא תפארתה

מהי ערוגת פרמקלצ'ר?

ערוגת פרמקלצ'ר היא ערוגה שמצליחה ליישם כמה שיותר מעקרונות הפרמקלצ'ר, לא מדובר בערוגת ספירלה שהפכה להיות המותג הלא רישמי של פרמקלצ'ריסטים בישראל, לא מדובר גם בערוגת הלאזניה/שכבות הפופולארית. למרות שאלה יכולות להיות ערוגות פרמקלצ'ר נהדרות אך חשוב מאוד הקונטקסט, סוג האדמה, סוג הגידולים, המיקום היחסי והמשאבים שיש לנו. ערוגת פרמקלצ'ר ממוקמת בצורה המיטבית במערכת האקולוגית שסביבה, זאת אומרת שיש לה יחסי גומלין עם הסביבה שלה, למשל ערוגה הגדלה מתחת לעץ מקבלת ממנו חומר אורגני בצורת עלי שלכת אך גם מתחרה איתו על מים ונוטריינטים. ערוגת שכזו מצליחה גם להגיע למצב של מינימום השקעת אנרגיה ומינימום יצירה של פסולת. מסובך? לא אפשרי? טוב, לא חייבים לעמוד בכל העקרונות כולם, במדריך זה אנסה להדגים איך בונים ערוגת פרמקלצ'ר שמצליחה ליישם חלק מהעקרונות.

איפה נבנה את הערוגה ? מיקום יחסי במערכת

בחרנו למקם את הערוגה בסמיכות לבית של השכנה ובכניסה הראשית של המשק האקולוגי שדמה. בכל יום שישי האחרון בכל חודש יש אצלינו שוק קח תן ושוק איכרים משובח ביותר. אך אנשים לפעמים נוטים להתעצל ובקום להביא את החפצים שבהם הם כבר לא חפצים, למקומם ברחבת השוק, היו החברים פורקים את מכוניותיהם בזריזות בכניסה ומשארים ערימה… כך קרה שבמשך כל החורף הצטבר בכניסה למשק ערימה של פסולת (= משאב יקר שפשוט לא נמצא במקומו). כך שעוד לפני שקמה לה הערוגה היא פיזרה את החפצים ששרדו את החורף למקומם, השמישים לשוק והאחרים לפח הזבל.

מלבד היותה בכניסה למשק האקולוגי, פונה לכיוון דרום (לכיוון השמש למי שלא שם לב), היא נמצאת מתחת ל-3 אורנים וותיקים. ואת האדמה החולית והמהודקת מכסים המון מחטי אורנים… אז בהזדמנות זו נשבור כמה מיתוסים הקשורים למחטי אורנים. שכבה עבה 10-15 ס"מ של מחטי אורנים יוצרת חיפוי קרקע אפקטיבי, וגם מונעת נביטה, שהיא למעשה תכונה רצויה מאוד לחיפוי הקרקע לערוגה שלנו, עניינים של חומציות ובסיסיות תלויים יותר בסוג הקרקע והם אינם משמעותיים, (אני לא מכיר עבודה מדעית בנושא, אם מישהו יכול לספק רפרנס לעניין אני אשמח)… אך החשוב מכל, המחטים נושרים על הערוגה בצורה טבעית וחוסכים לנו את גריסת הגזם והוספת חיפוי. מהניסיון של הערוגה הזו תוצאות הגידול היו טובות מאוד "למרות" השימוש בחיפוי מחטי אורנים. אז עוד לפני שהתחלנו לעשות כלום צברנו נקודת פרמקלצ'ר יקרות כשתיכננו היטב את הערוגה במרחב, ובפעולה אחת השגנו מספר תועלות.

לעבודה!

הרבה אנשים מתעניינים על הפעילות במשק, תוהים על קנקנה של הקהילה ההולכת ומתהווה סביבו, מתקשרים ורוצים להגיע לפגישה. הבעיה היא שמרוב פגישות לא נשאר זמן לעשות, אז שותפתי לעשייה ושכנתי אפרת וולפסון הציעה לעשות פגישת עבודה עם זוג שהתעניין בפעילות המרכז (ווריאציה לפגישת הליכה) – בפגישה הזו לא מדברים על העבודה אלה מבצעים אותה תוך כדי דיבור וסיפור על הקהילה. (יישום מעולה של עיקרון ריבוד שימושים או במילים אחרות ניצול מירבי של הזמן).

ולשלבי הכנת הערוגה

איסוף הציוד וכלי העבודה

חומרים: קרשים, ברגים, קומפוסט, צינורות טיפטוף 16 מ"מ ומחברי שן.
וכלי עבודה: מסור אנכי (ג'יגסו), מברגה, פטיש 5 קילו, טוריה, קילשון ומריצה.

בניית התוחם לערוגה

מטרתו של המבנה התוחם הוא לאפשר הוספת קומפוסט ושכבה של 15 ס"מ חיפוי מבלי שישטף בגשם ו/או יעוף ברוח. חותכים בעזרת המסור האנכי מוטות עץ באורך חצי מטר (צד אחד חיתוך ב45 מעלות) ותוקעים אותם באדמה בעזרת פטיש 5 קילו. מחברים למוטות העץ את לוחות העץ (נוטפדר) שפורקו מפרגולה של חבר ששיפץ את ביתו (תודה לישראל בן דור) ושכבו להם ללא מעש בלב המשק. את הלוחת מחברים למוטות העץ עם מברגה וברגי סיבית.

הכנת הקרקע

את הקרקע המהודקת משנים של זבל ומכוניות תיחחנו בעזרת קילשון לעומק של 15 ס"מ לאחר שגרפנו הצידה את מחטי האורנים. תיחחנו את הקרקע בתנועה אחורה (רברס) כדי לא להדק את מה שאווררנו. הוספנו כמות גדולה של קומפוסט גזם מאתר הגזם האזורי, אמנם קומפוסט זה אינו עשיר מאוד בנוטריינטים כמו קומפוסט ממקור בעלי חיים אך הוא משפר מאוד את תאחיזת המים של הקרקע החולית שלנו, וגם הוא זמין והוא חינם (רק תיקח) באתר הגזם האזורי.

צינורות, חיפוי והשקייה ראשונית

פרסנו את צינורות השקיה עם טפטפות כל 30 ס"מ לכיסוי כל שטח הערוגה. אז החזרנו את החיפוי, והשקנו השקיה ממושכת להרטבת החיפוי והאדמה.

פריסת צינורות טפטוף

השקייה ממושכת והחזרת החיפוי

שתילה

שתילה של צמחייה מגוונת ומועילה. יש להזיז את החיפוי, לשתול ושוב לכסות (בתמונות חיפוי של זרעי מכנף נאה – חיפוי משובח ועשיר יותר. במקרה זה שתלנו שתילי עגבניות, דלועים וחצילים למאכל, ושתילי זוטא, עשב לימון ולואיזה לתה.

אז מי אמר שערוגת פרמקלצ'ר לא יכולה להיות אסטטית?

אחרי שבוע

אחרי חודש

אחרי חודשיים

לראשונה בתולדותיה, האנושות משתתפת בניסוי בקנה מידה עצום. בפעם הראשונה בהיסטוריה מרבית מאוכלוסיית העולם חיה בערים. העיר שואבת אליה משאבי טבע רבים כגון דלקים פוסיליים, חומרי גלם ומזון. נוסף על העול הסביבתי שיוצרת העיר על המערכות הטבעיות של כדור הארץ, נוצר מצב שבו תושבים רבים שעברו מהכפר אל העיר בחיפוש אחר רמת חיים גבוהה יותר סובלים מחוסר ביטחון תזונתי ורעב. כיום על פי אירגון המזון והפיתוח של האו"ם 800 מיליון איש (!) מתושבי הערים בעולם עוסקים בחקלאות עירונית (ח"ע), רובם במדינות מתפתחות. במדינות מפותחות לעומת זאת החקלאות העירונית באה לידי ביטוי בגינון קהילתי, וחלקות חקלאיות להשכרה. במהלך השנים נצפה כי ח"ע משגשת במיוחד בתקופות של מלחמה ושל משבר כלכלי.

חקלאות עירונית מוגדרת ככל פעילות הקשורה בגידול, עיבוד, אריזה ושיווק של מזון בתוך ובפאתי הערים. הגדרה אחרת (בעקבות Jac Smit) מתייחסת לחקלאות עירונית כאל "מוצר חקלאי שיכול להיות זמין לשווקים העירוניים או ישירות לצרכן באותו היום בו הוא נקטף בשדה". היא יכולה להיות ברמות שונות של אירגון (קהילתי ו/או פרטי או מסחרי) ורמות שונות של סדרי גודל ותחכום (עציצים במרפסת, חוות חלון הידרופונית וחוות עירוניות מסחריות). תחום החקלאות העירונית מפותח מאוד בעולם גם בתחום המעשי וגם בתחום האקדמי, כשמספרות מחקר בתחום עולה כי לחקלאות עירונית יתרונות רבים: היא תורמת רבות לשיפור הביטחון התזונתי של אוכלוסיות מהמעמד הסוציואקונומי הנמוך ביותר, תורמת לבניית חוסן חברתי, מחזקת את הכלכלה המקומית ותורמת ליצירת מקומות עבודה, לשיפור איכות הסביבה ולשיפור הבריאות והתזונה של העוסקים בה. כמו כן, חקלאות עירונית המנוהלת היטב על ידי הרשות המוניציפאלית תורמת לסגירת מעגל המשאבים והפסולת העירוני. במאמר זה אתמקד בנושא הביטחון התזונתי.

חקלאות עירונית: מה המצב בישראל?

חקלאות עירונית במרפסת עם כיסשתיל מבית FARMIT
כמה חקלאים עירוניים יש בישראל?

בישראל חקלאות עירונית אינה מפותחת כפי שנראה בעולם, ובסיס הידע בנושא זה מוגבל מאוד. למשל, לא ניתן למצוא מידע אמין ועדכני על היקף החקלאות הביתית בישראל, כמה מגדלים ומה מגדלים והאם יש לכך תרומה וערך כלכלי.

בתחום הקהילתי המידע נגיש יותר וכך עולה מתוך סדרת ראיונות שערכתי עם גורמי מפתח ופעילים בתחום עולה כי למרות שקיים גידול מרשים במספר הפרוייקטים של חקלאות עירונית בארץ ובעיקר במספר הגינות הקהילתיות מסתמן כי גם אלה וגם החלקות להשכרה של הגינה לתושב אינן מהוות גורם משמעותי בייצור מזון לצריכה עצמית ולמכירה מקומית בעיר (תודות לארגון "גינות קהילה בישראל" שערכו מיפוי מקיף של כל פרויקטי החקלאות העירונית בישראל ניתן למצוא היום את הגינה הקהילתית הקרובה לביתכם על המפה האינטרקטיבית). ברוב הגינות הקהילתיות הפעילות הינה חברתית וכתחביב לשעות הפנאי. גינות קהילתיות היוצאות מן הכלל הינן הגינות הקהילתיות של עמותת שבועת האדמה הפועלת בדרום הארץ. סוד הצלחתן וייחודן של גינות אלו הוא התמיכה המקצועית של העמותה, מודל של גידול בערוגות משפחתיות עם שטח משותף מצומצם יחסית, עבודה בשטחים של דונם וחצי לכל הפחות אך אולי החשוב מכל הוא העבודה עם יוצאי העדה האתיופית המגיעים עם מסורת ותרבות חקלאית מפותחת אשר מגדלים וצורכים גידולים אתיופים מסורתיים.

הגינה הקהילתית מעוז אביב

הגינה הקהילתית של שבועת האדמה

למרבה האירוניה בעוד שתושבי ערים רבות ממעמד סוציואקונומי גבוה נהנים מגידול ירקות כתחביב בשעות הפנאי שלאחריו הם נוסעים לקנות ירקות בסופר, אזרחים רבים בישראל סובלים מחוסר ביטחון תזונתי, משמע: תושבים שסובלים מחוסר נגישות למזון בעל ערך תזונתי גבוה. חוסר הנגישות יכול לבוא לידי ביטוי במרחק פיסי לצריכה של ירקות ופירות טריים (נפוץ יותר בארה"ב), בחוסר מודעות תזונתית ובאי יכולת כלכלית לרכוש מזון איכותי ומזין.

בשנת 2011 פירסם הביטוח הלאומי מחקר שבו נמצא כי 8.3% מהמשפחות בישראל חיות בתחושת אי ביטחון תזונתי קל ו10.6% באי ביטחון תזונתי ניכר. מעניין במיוחד הפילוח הגאוגרפי של נתונים אלו שמראה כי האזורים הסובלים ביותר מחוסר ביטחון תזונתי הינם דווקא אזור ירושלים ואזור הצפון – אזורים שעל פי ארגון גינות קהילה לישראל מאופיינים גם בריכוז הגבוה ביותר בארץ של גינות קהילתיות.

לטענת חוקרי הביטוח הלאומי הגורמים לכך הינם ריבוי האוכלוסייה הערבית באזורים אלו, בעוד שמספר הגינות הקהילתיות במגזר הערבי מעטות מאוד יחסית לחלקם באוכלוסייה. יתכן שהדבר קשור במניעים תרבותיים של החברה הערבית שבה מודל הגינון הקהילתי אינו מתאים. בעבודתם של אלון טל וחובריו מ-2005 "פיתוח חקלאות עירונית בישראל" נטען כי קיימת מגמה הפוכה לחקלאות עירונית בחברה הערבית. מגמה זו מתבטאת בהפרדה והוצאה של החקלאות מתוך הערים, שכן החקלאות נחשבת לעיסוק נחות יחסית למקצועות אחרים. אמנם קיימים גינות חקלאיות בבתי הספר ואף קיימת חקלאות מסורתית בסמוך לבית, אך זו נמצאת במגמת ירידה.
בניגוד לעמדתם של אלון וחובריו הטוענים שמאחר והחברה הערבית עוסקת בחקלאות עירונית ביתית היא לא צריכה סיוע ממסדי, דעתי היא שחייבת להיות תמיכה ממסדית ישירה או עקיפה בהנגשת החקלאות לתושבי העיר הזקוקים לכך. דבר זה יכול להתבצע על ידי עמותה או חברה המספקות ידע מקצועי, ציוד השקיה ודישון במחירים נמוכים, ובאספקה שוטפת של שתילים לאורך כל השנה (שתילים שלא בכמויות סיטונאיות כמעט ואינם נגישים לצרכן הפרטי). עזרה ממסדית זו יכולה להיות בעלת משמעות מכרעת לשיפור הביטחון התזונתי ולהחליף שוברי מזון ותמיכות כספיות ישירות לכלל האוכלוסייה ממעמד סוציואקונומי נמוך (לרבות עולים חדשים ישנים, מהגרים ותושבי פריפריה הסובלים מאבטלה גבוהה) הנמצאת בחוסר ביטחון תזונתי. תמיכות ממסדיות מסוג זה לא רק עוזרת בבעית הביטחון התזונתי אלא גם מעניקה כלים להעצמה אישית וליציאה ממעגל העוני על ידי מינוף החלקאות העירונית לפעילות יזמית מגידול עצמי למכירה לקהילה המקומית. אפילו מנכ"ל הביטוח הלאומי מודה כי כספי הסיוע עוזרים להקטין את חוסר הביטחון התזונתי אך לא מצליחים למגר את התופעה. שידרוגם של הגינות הקהילתיות הרבות שהתפתחו בארץ ובמיוחד באזורים הזקוקים לכך, לגינות קהילתיות חקלאיות ויצירת חוות חקלאיות עירונית המנוהלת היטב יכולה להוות כלי חשוב בידי רשויות הרווחה בכדי למגר את תופעת חוסר הביטחון התזונתי בישראל.

אז מה עושים עם כל הבטחון התזונתי שלנו? זאת ועוד, בקרוב.

המדריך הזה מצורף ל‫ערכה בסיסית למתחילים בגידול הידרופוני ובפרויקטים של "עשה זאת בעצמך", אך ניתן להשתמש בו גם אם רוצים לעבוד ללא הערכה. מן הסתם, מי שרוצה לחסוך זמן או חושש מהסתבכויות, הערכה מכילה את כל מה שצריך כדי לבנות את חוות החלון, מא' ועד ת', והיא נמכרת באתר Farmit – Urban Agriculture.

אז, שוב, תקציר הפרקים הקודמים, למי שפספס – מה הקטע עם חוות החלון הזאת?

• ‫מאפשרת גידול של שמונה צמחים בסביבה עירונית ללא אדמה.‬
• ‫חסכונית במים – מילוי מאגר המים אחת לשבוע בהתאם לתנאי המיקרואקלים.‬
• ‫חסכונית בחשמל – פועלת על משאבת אקווריום 5.5 וואט.‬

‫לאחר שתתחילו לגדל את הסלט שלכם בעצמכם תוכלו גם לשדרג, להגדיל ולעשות‬ ‫שיפורים במערכת. מוזמנים לשתף את מה שעשיתם בפורומים השונים וברשתות‬ ‫החברתיות.‬ ‫ניתן למצוא מערכות נוספות, טיפים לגידול ופורמים לדיון לפי נושא כאן ב"בידיים", ב-‫‪ www.our.windowfarm.org ‬ובדף הפייסבוק של ‪FARMIT‬‬.

‫רשימת ציוד‬

רשימת הציוד בערכה:

1. מסקנטייפ רחב‬
2. ספריי צבע לבן‬
3. סכין יפני דקה‬
4. אזיקונים קטנים‬
5. ווי תלייה לקיר/תקרה ‪4 X‬‬
6. שרשרת לתליה‬
7. ווי ‪ S‬קטנים ‪20 X‬‬
8. בורג פיליפס ודיבלים 7 מ"מ ‪5 X‬‬
9. משאבת אוויר לאקווריום 2 יציאות‬
10. צינור 7 מ"מ ‪5 X‬מ'‬
11. מחבר 7 מ"מ ישר ‪2 X‬‬
12. מחבר טי 7 מ"מ ‪2 X‬‬
13. שסתום אל חזור ‪4 X‬‬
14. מנקב צינורות‬
15. דפי תבנית לחיתוך בקבוקי גידול ובקבוקי מאגר‬
16. מצע גידול הידרופוני – הידרוטון
17.  8 עציצי 9 מ"מ

‫את הציוד ניתן להשיג ב: ‫בטמבוריות (1-8), ‫חנויות גינון ודגים (9-14), ‫מצע גידול הידרוטון (16), ‫ודשן נוזלי ניתן להשיג בחנויות‬ ‫הידרופוניקה.‬

ניתן לרכוש ערכת ציוד מלאה לחוות חלון באתר ‪www.farmit-ua.com‬‬

ציוד נוסף הנדרש להתקנה

• מספריים
• ‫פלאייר‬
• ‫טוש מחיק‬
• ‫מקדחה‬
• ‫פטיש‬
• ‫מברג פיליפס‬

‫צביעת הבקבוקים‬

1. איספו מהמיחזורית 12 בקבוקי מים מינרלים עין‬ ‫גדי 2 ליטר במצב טוב. : 8 בקבוקי גידול, 2‬ ‫בקבוקי מאגר, ו- 2 בקבוקים נוספים למקרה של‬ ‫טעויות. הורידו את התווית, רוקנו שאריות נוזלים‬ ‫ושימרו את הפקקים בצד.‬

2. בקבוק גידול: עיטפו את חציים התחתון של 8‬ ‫בקבוקי הגידול במסקינטייפ. הקפידו שחלקו‬ ‫התחתון של המסקינטייפ מודבק ומהודק בקו‬ ‫ישר על מנת לקבל קו ישר ללא נזילות צבע (ניתן‬ ‫להשתמש במקום מסקינטייפ בניילון נצמד‬).

3. נערו את מיכל הספריי היטב והתיזו שכבה‬ ‫אחידה של צבע, כאשר המיכל נוטה ב 45 מעלות‬ ‫ובמרחק של כ-20 ס"מ מהבקבוק, הימנעו מעודף‬ ‫צבע שיגרום לנזילות (מומלץ לעבוד במקום‬ ‫מאוורר עם כפפות ומסיכה. ניתן למלא מעט מים‬ ‫בבקבוקים שישמשו כמשקולת בזמן הצביעה‬ ‫והייבוש).‫

4. בקבוק מאגר: ציבעו את 2 בקבוקי המאגר‬ במלואם כולל הבסיס.‬

5. לאחר הייבוש צבעו בשכבה שניה את כל‬ ‫הבקבוקים.‬

6. לאחר ייבוש סופי הורידו את המסקטינטייפ‬ ‫מבקבוקי הגידול.

לאחר ייבוש סופי הורידו את המסקטינטייפ‬ ‫מבקבוקי הגידול

צביעת הבקבוקים בלבן נועדה בכדי למנוע חדירת‬ ‫אור לבית השורשים והתפתחות ירוקת בפנים‬ ‫הבקבוק.‬

סימון וחיתוך הבקבוקים

1.  גיזרו במספריים וסכין את החורים המסומנים‬ ‫בקו מקווקו בדפי השבלונה לבקבוק הגידול‬ ‫ולבקבוק המאגר. השבלונה מתאימה‬ ‫לבקבוקי עין גדי 2 ליטר בלבד.

גיזרו במספריים וסכין את החורים המסומנים‬ ‫בקו מקווקו בדפי השבלונה לבקבוק הגידול‬ ‫ולבקבוק המאגר

‫2. הניחו את דפי השבלונה מסביב לבקבוקים‬ ‫כאשר הדף בקו אחד עם בסיס הבקבוק.‬ ‫סמנו נקודות לחיתוך עם טוש בכל‬ ‫הבקבוקים.‬

‫3. חיתכו את בקבוקי הגידול באמצעות סכין‬ ‫יפני דקה בתנועת ניסור, או לחלופין התחילו‬ ‫עם הסכין והמשיכו את החיתוך עם מספריים.‬ ‫עבדו בסדר הבא: חורי תלייה צדדיים, חור‬ ‫עליון ופתח גידול.‬

4. חיתכו את בקבוקי המאגר בסדר הבא: חורי‬ ‫תלייה צדדיים, פתח עליון, פתח מילוי מים‬ ‫ודשן.‬ שימו לב! החיתוך הקשה ביותר הוא החור העליון,‬ ‫מאחר שהפלסטיק בו עבה יותר. יש לחתוך‬ ‫חור בהיקף רחב מסביב לאזור הפלסטיק‬ ‫הקשיח.‬ אין הכרח לחתוך חור עליון בבקבוק הגבוה‬ ‫ביותר. מספיק ליצור חור קטן להכנסת‬ ‫צינורית האוויר.‬

‫שימו לב‬! - ‫יש לעבוד בזהירות עם הסכין!‬ ‫יש לחדור לבקבוק עם להב קצרה,‬ ‫לאחר הכניסה יש להאריך את‬ ‫הלהב, לנעול את הסכין ולחתוך‬ ‫בתנועת ניסור.‬

הכנת הפקקים‬

‫8 פקקים לבקבוקי גידול‬

1. חיתכו את הפקק בצורת בית עם גג באמצעות‬ ‫הסכין.‬

2. פיתחו מעט את השפיץ לאפשר מעבר טיפות‬ ‫מים.‬

3. הבריגו את הפקק לבקבוק הגידול כאשר‬ ‫השפיץ מכוון לאחור (בכיוון הנגדי לפתח‬ ‫הגידול).‬

‫2 פקקים לבקבוקי מאגר‬

4. נקבו חור בלחיצה בדיוק במרכז הפקק בעזרת‬ ‫המנקב.‬

5. הכניסו מחבר ישר 7 מ"מ לתוך הפקק. ניתן‬ ‫להשתמש בפלייר לאחיזה בחלקו המרכזי של‬ ‫המחבר.‬

6. הפקקים מוכנים‬.

‫הכנת הבקבוקים לתליה‬

‫1. שיטפו את מצע הגידול ההידרופוני במסננת תחת מים‬ ‫זורמים כדי למנוע סתימות במערכת (מומלץ להשתמש‬ ‫בהידרוטון אך ניתן לגדל גם בטוף 8-4 מ"מ כמצע גידול).

2. מלאו את בקבוקי הגידול בהידרוטון עד לגובה נמוך מעט‬ ‫מפתח הגידול.‬

3. הכניסו את ווי ה – ‪ S‬לחורים הצדדיים בכל הבקבוקים.‬

‫בקבוק מאגר מוכן לתליה‬

מערכת התליה

1. ‫סמנו על הקיר או התקרה נקודות לקידוח. כך‬ ‫שעמודות הבקבוקים ימוקמו במרכז חלון מואר.‬ ‫מרחק מומלץ בין הווים -12 ס"מ, כרוחב‬ ‫הבקבוק.‬

2. ‫קידחו 4 חורים בקיר או בתקרה עם מקדח 7‬ ‫מ"מ לבטון והכניסו דיבלים בהתאמה. (אם ‫אפשרי מומלץ לתלות את החווה מהתקרה‬ ‫בכדי לאפשר לצמחים יותר מקום לגדילה).

3. הבריגו ידנית את ווי התליה לתוך הדיבלים.‬

4. ‫השחילו את שרשת התליה על הווים, כך שיש 5‬ ‫חוליות בין 2 ווים.‬

5. ‫סמנו וקידחו בורג נוסף לתליית המשאבה בין 2‬ ‫עמודות הבקבוקים. (מומלץ למקם את משאבת‬ ‫האוויר מעל גובה המים בבקבוק המאגר).

6. ‫תלו את הבקבוקים מלמעלה למטה. שימו לב‬ ‫שפתח הגידול פונה לכיוון החלון ופתח מילוי‬ ‫המים והדשן פונה לכיוון פנים הבית. (מומלץ‬ ‫שבקבוק המאגר יהיה מתחת לגובה החלון כדי‬ ‫למנוע קרינה ישירה למאגר המים.‬

7. ‫תלו את המשאבה על הקיר בין 2 עמודות‬ ‫הבקבוקים. במקום לקדוח בקיר ניתן לתלות את הבקבוקים‬ ‫על מוט ווילון חזק או כל פתרון אחר שמתאים‬ ‫לבית שלכם.‬

‫התקנת מערכת הצינורות‬

‫צינור מעלית האוויר‬

1. חברו צינור 7 מ"מ מפתח משאבת האוויר‬ ‫לבקבוקי הגידול העליונים. יש לכופף את קצה‬ ‫הצינור ולהכניסו עד למרכז הבקבוק העליון (ניתן לקבע את הצינור על ידי העברתו בתוך‬ ‫אחת מחוליות השרשרת‬).

צינור 7 מ"מ מפתח משאבת האוויר‬ ‫לבקבוקי הגידול העליונים.

2. חיתכו את צינור האוויר כ- 5 ס"מ אחרי‬ ‫החיבור למשאבת האוויר וחברו שסתום אל‬ חזור, למנוע הגעה של מים למשאבת האוויר.‬ מומלץ לבדוק את הכיוון של השסתום בעזרת‬ ‫נשיפה.‬

חברו שסתום אל‬ חזור, למנוע הגעה של מים למשאבת האוויר.‬ מומלץ לבדוק את הכיוון של השסתום בעזרת‬ ‫נשיפה

‫צינור כניסת המים‬

‫3. הכינו וחברו את צינור כניסת המים בסדר‬ ‫הבא: פקק מאגר המים – צינור – שסתום אל‬ ‫חזור – צינור – זרוע אמצעית של מחבר ‪.T‬‬ ‫שימו לב ששסתום האל חזור מחובר עם כיוון‬ ‫הזרימה מהפקק למחבר ה- ‪.T‬‬

‫שימו לב ששסתום האל חזור מחובר עם כיוון‬ ‫הזרימה מהפקק למחבר ה- ‪.T

חיבור צינורות האוויר והמים‬

‫4. הבריגו הפקק לבקבוק המאגר.‬

‫5. חיתכו את צינור האוויר בגובה פקק בקבוק‬ ‫המאגר, וחברו עם מחבר ה- ‪ T‬ לצינור המים‬.

‫6. קצרו צינורות ארוכים מידי וחברו את צינור‬ ‫האוויר לשרשרת התלייה עם אזיקונים.‬

ניתן לטבול את קצה הצינור בכוס מים‬ ‫רותחים כדי לרכך אותו להקל על החיבורים.‬
וזכרו שתמיד עדיף לחתוך קצת ארוך מדי מאשר קצת קצר מדי…

‫הרצת המערכת ושתילה‬

1. חברו את המשאבה לנקודת חשמל, וודאו שהווסת‬ ‫מכוון על עוצמה מירבית להפעלה הראשונית.‬ ניתן לחבר את משאבת האוויר לשעון שבת‬ ‫ולהפעילה כל 15 דקות לסרוגין.‬ שימו לב שנקודת החשמל או החיבור לכבל‬ ‫מאריך לא נמצאים מתחת לבקבוקים.‬

2. מלאו מים בבקבוק המאגר עד לגובה פתח המילוי.‬

‫3. וודאו שיש טפטוף איטי של טיפות מים מקצהו‬ ‫העליון של צינור מעלית האוויר. שימו לב שטיפות‬ ‫המים עוברות בכל הבקבוקים עד לבקבוק המאגר‬ ‫התחתון. בהמשך ניתן להחליש את ווסת המשאבה‬ ‫למינימום.‬

‫4. וודאו שאין נזילות מהפקק של בקבוק המאגר, אם‬ ‫יש נזילות קלות נסו לחורר פקק אחר או להוסיף‬
‫חומר אטימה כגון סיליקון בחלק הפנימי של הפקק.‬ אפשרות אחרת היא למקם עציץ מתחת לבקבוק‬
‫המאגר.‬

‫5. שיטפו מתחת למים זורמים ו/או השרו את בית‬ ‫השורשים של הצמח במים, עד לקבלת שורשים‬ ‫נקיים ממצע גידול. עבדו בעדינות כדי לא לפגוע‬ ‫בצמח. שאריות אדמה עלולות לסתום את הצנרת.‬

; 

‫6. הצניעו את השורשים השטופים במצע הגידול ההידרופוני שבעציץ שהכנתם. הניחו את העציץ בתוך הבקבוק כאשר העלים נוטים לכיוון הפתח ולכיוון השמש.

‫7. הוסיפו דשן נוזלי למים בבקבוק המאגר: 1מ"ל ‫ דשן‬ ‫נוזלי לליטר מים (קיימים פתרונות שונים לדישון‬ ‫רגיל ואורגני בהתאמה לסוג הגידול. למידע נוסף‬
‫חפשו באתר ‪ ,windowfarm‬באתר בידיים או בדף‬ ‫‪ FARMIT‬בפייסבוק).

‫8. המשיכו לבהות בסיפוק במערכת המדהימה‬ ‫שבניתם,… זה בסדר, זה קורה לכולם…‬

בחלוף כמה שבועות:

הערה: ניתן לרכוש ערכת ציוד מלאה לחוות חלון באתר ‪www.farmit-ua.com‬‬

ערוגת שכבות, המוכרת גם כערוגת לזניה, היא שיטה להכנת ערוגה במהירות ובפשטות גם על משטחים בנויים כמו מרצפות אקרשטיין ואספלט וגם כשהאדמה שלכם היא לא פוריה, לא נקייה או נגועה בעשבייה. למעשה אפשר לעשות ערוגת שכבות ישירות על דשא!  זוהי שיטה מצויינת למי שלא אוהב לעבוד עם כלי עבודה או שפשוט אין לו, כי במקום לאוורר את האדמה עם קילשון ומעדר אנחנו בונים ערוגה מאווררת לגובה. ערוגת שכבות מנסה לחקות תהליך טבעי של היווצרות קומפוסט ורקבובית עלים בטבע, כפי שקורה מתחת לעלווה של עץ בוגר (רק קצת יותר מהר).

בערוגת שכבות קלאסית, נהוג להשתמש בזבל אורגני טרי (שאריות מטבח ו/או זבל בעלי חיים) ולהטמיע אותו בשכבות התחתונות כדי להוסיף חומר אורגני ולבנות קרקע במקומות שהיא לא פורייה או לא מספיקה. השיטה מאפשרת להשתמש במאסות של פסולת אורגנית בבת אחת כגון פינוי של רפתות או פינוי זבל אורגני ממטבח גדול. חשוב לציין שבתהליך הקומפוסטציה משתחררים חומרים פיטוטוקסיים (רעילים לצמחים) ויכול בהחלט לעזור עם רוצים לחסל את הדשא עם הערוגה.בשל כך נפזר את הזבל האורגני בשכבות התחתונות של הערוגה ואת הצמחים נשתול בתערובת אדמה וקומפוסט בשלים.

ישנם שיטות וגרסאות שונות להכנת ערוגת שכבות, אך כאן עיקרון הפרמקלצ'ר "להשתמש במה שיש" עובד חזק. מה שהיה לי באותו היום זה: מסגרת עץ מאתר בנייה, שטיח ישן, קומפוסט בשל ומוכן, קרטונים, מצע שתילה ישן, רסק גזם מאתר הגזם האזורי.

במקרה של הגינה שלי מדובר היה באדמה חולית עם פוריות נמוכה וגם שפע של עשב היבלית הידוע לשמצה בשל השלוחות התת קרקעיות המאפשרת לו להתחדש מיד לאחר שתולשים לו את העלים. היבלית קשוחה ותצליח לעבור את הקרטונים ואת השטיח בשלב כלשהוא, אבל עד שהיא תצליח… בטני כבר תהיה מלאה בחסה, קייל ושאר ירקות רעננים שגדלו בערוגה.

שלבי העבודה

1. יישור – מיישרים ומנקים את השטח מעשבייה (לא צריך לעבוד קשה מידי)
2. מסגרת – מניחים את מסגרת העץ על הארץ (אפשר גם לבנות לבד – גובה המסגרת לפחות 20 ס"מ) .
3. שטיח – פורסים את השטיח ומהדקים את הפינות (עדיף מחומרים טבעיים).
4. קרטונים – מניחים קרטונים על השטיח, כדאי לעשות חפיפה של כמה שכבות כדי שלא ישארו חללים ריקים (כדאי שהקרטונין יהיו כמה שיותר מרובעים, משוטחים ולא צבעוניים).
5. קומפוסט – מפזרים שכבה דקה של קומפוסט על הקרטונים.
6. גזם – שמים שכבה דקה של גזם עלים (ככל שהרסק גזם קצוץ יותר דק הוא יתפרק יותר מהר. עלים ודשא זה יופי, גזם גס מאוד עם ענפים מעוצים לא מתאים)
7. זבל אורגני – שכבה של זבל אורגני קצוץ דק (חצי אבטיח לא מתאים….).
8. קומפוסט – מפזרים קומפוסט אורגני בשל.
9. מצע שתילה – מפזרים שכבה של 5-10 ס"מ מצע שתילה או אדמה מקומית.
10. השקיה – הנחת צינורות השקיה (לא חובה למי שרוצה להשקות ידנית אן עם מתז).
11. חיפוי – מפזרים רסק גזם לחיפוי קרקע.
12. השקיה – במקרה שעובדים עם חומרי גלם יבשים כדאי להשקות בכל אחרי כל שכבה
13. שתילה

הערות

• אם יש לכם אדמה סבירה, אין צורך לשים את השכבות של השטיח והקרטון שנועדו לעכב עשבים שובבים. אפשר לתחח את האדמה עם קילשון לשים את המסגרת ולהעלות עם השכבות.
• אם אתם בונים את הערוגה על מרצפות אקרשטיין, כדאי מאוד לחלץ החוצה כמה לבנים כדי לשפר את הניקוז.
• בערוגה זו שבתמונות וויתרתי על שלבים 6,7,10 משום שהיה לי עודפי מצע שתילה משומש למילוי הערוגות.

יאם!

מדריך זה מציג מקצה שיפורים למערכת חוות חלון שהוצגה במדריך חוות חלון – מערכת הידרופונית עם משאבת מים. אם אתם חדשים בתחום או אם אתם מתכוונים לבנות את המערכת רצוי מאוד לעבור על המדריך הראשון קודם.

אז מה שיפרנו?

1. מראה – שיפרנו את מראה הבקבוקים וגם צבענו אותם כמו שצריך (2 שכבות דקות)
2. יציבות וחוזק – שינינו את צורת החיתוך והתליה של הבקבוקים ליצירת עמודת בקבוקים המחוברת כמקשה אחת.
3. פשטות – אופן חיתוך הבקבוקים קל יותר ומהיר יותר לביצוע (חיתוך אחד במקום 3)
4. מערכת הניקוז – הבעיה במערכת הקודמת היו סתימות מרובות בפקק של הבקבוק התחתון ביותר, גרם לנזילות לא נעימות בכלל והרבה כאב ראש לאב הבית. לכן בנינו מערכת ניקוז חדשה שתחסל את סיכויו של חלקיק אדמה, עלה או הידרוטון טועה לסתום את צינור הניקוז.

להלן השינויים

1. הורידו את התווית וסמנו קו אלכסוני לחיתוך בטוש מחיק.

2. חיתכו את הבקבוק עם סכין יפני או מספריים

3. סמנו שני חורים בחלקו האחורי של הבקבוק, ונקבו עם מנקב יחיד.

4. העבירו אזיקון בחורים וחברו את פיית הבקבוק. לאחר שחיברתם עמודת בקבוקים בגובה הרצוי, חיתכו את שארית האזיקון.

5. העבירו חבל או חוט ברזל לתליית הבקבוק העליון על הקיר.

6. תלו את עמודת הבקבקוקים במקום שמאפשר צביעה בספריי (לא על גדר של בית הספר:-) התיזו 2 שכבות דקות של ספריי צבע לבן על כל הבקבוקים.

7. קידחו חורי ניקוז בקוטר של פקק הבקבוק בצינור הניקוז (רוחב 50 מ"מ לפחות) במרווחים הרצויים לכם, קבעו את צינור הניקוז לקיר בזווית כלפי מיכל האגירה הגדול. חברו זווית 90 וצינור נוסף שיוביל את המים למאגר.

8. עם הבקבוק התחתון לא מגיע בדיוק לחור הניקוז ניתן להוסיף חצי בקבוק שישמש רק כמשפך (ללא צמחים) או להאריך את החבל מלמעלה…

9. הניחו את הצמחים בעציץ 9 מ"מ עם הידרוטון בתוך עמודת הבקבוקים. שהם פונים לכיוון השמש (אל תחשבו על עצמכם, תחשבו על הצמחים)

עד עכשיו המערכת עובדת ללא נזילות וללא סתימות (טפו טפו טפו) והצמחים צומחים.
תודה לכיתה ד'1 וד'2 המקסימים ממרכז המחוננים מעלות, שבנו את המערכת מחדש ועזרו לכתוב ולצלם את המדריך הזה.

במדינת ישראל גדלנו על תרבות של חומה ומגדל – נבנה מהר מהר שהבריטים לא יתפסו אותנו ויהרסו, נייצר עובדות בשטח ונקים את מדינת ישראל! אין ספק שמבחינת הספקים בעבודה, השיטה הזאת מביאה תוצאות אבל לפעמים גם מביאה לבעיות ועבודה כפולה. הממ… עקב חוסר תכנון בנינו את הישוב שלנו במקום לא מתאים? לא נורא, נהרוס אותו ונבנה ישוב חדש במקום אחר. אם נוסיף לזה הפחדות קיומיות כגון הגרעין האיראני מהצד המדיני או התחממות גלובאלית ושינויי אקלים מהצד הסביבתי, פתאום תכנון פרוייקט ל-60 שנה נראה הזוי (טוב, אולי לא כל כך הזוי מהצד הסביבתי), הרי מי יודע איפה נהיה ואם בכלל נהיה עוד 60 שנה…

זאת לדעתי, גם הסיבה שישראלים לא מוכנים להשקיע ולשלם כראוי על תכנון רציני ומעמיק של פרוייקט, לפחות לא במידה שהם מוכנים לשים את כספם על קניות של ציוד ועל עבודה פיסית (רואים את זה בעיניים). היו לי כבר כמה וכמה מקרים שגינות פרמקלצ'ר לא יצאו לפועל בגלל שללקוח לא נראה מתאים לשלם על עבודת התכנון (איך אוכל לתת הצעת מחיר על הגינה ללא תכנון כראוי?).

כשמדובר בפרוייקט ענק וארוך טווח כמו תכנון יער מאכל שדמה נושא התכנון הוא קריטי, ואין כמעט מקום לטעויות. למשל, אם לא חישבנו נכונה את גודל שלולית החורף או להפך, אם לא חישבנו נכונה את כמות המים הנכנסת לשטח ובעקבות כך שתלנו עצים לא מתאימים, לא נוכל להכנס מאוחר יותר לשטח ולתקן את הנעשה עם השופל. דוגמא נוספת היא תכנון ובחירת העצים (גילדות) כך שיתמכו אחד בשני במקום שיתחרו אחד עם השני. יש גם את תכנון הגורם האנושי שיכול להיות הכי מסובך ולא צפוי, תנועה בשבילים (אנשים ומכוניות תמיד יחתכו בדרך הקצרה ביותר), תנועה של טרקטורים במשק החקלאי השכן, נגישות לקטיף ותפעול של היער.

בעזרתה של הדס הוכברג המתכננת המנוסה, התחלנו את תהליך תכנון הנגר ליער באמצעות פורטל המפות החינמי govmap. כל מה שצריך זה להרשם ואתם מקבלים גישה למפות טופוגרפיות 1:50000 בפריסה ארצית. האתר מאפשר לתכנן למדוד ולסמן שטחים אגני ניקוז ושכבות שונות של מיפוי לתכנון השטח, כלי חובה לכל מתכנן פרמקלצ'ר ואני בהחלט הולך ללמד את השימוש בו בקורס פרמקלצ'ר הבא שיבוא עלינו לטובה.

החלק החשוב וגם המעניין ביותר לדעתי הוא תכנון המים, בעזרת מדידות שטחים באתר ובשטח עשיתי את הטיוטה לתכנון המים ליער המאכל שדמה.

עוד אלמנט מרתק בתכנון היער הוא בדיקות קרקע, על פניו נראה שהקרקע היא חולית לחלוטין אבל אם נחשוב כמו עץ צריך לחשוב לעומק של כמה מטרים לתוך האדמה ובאמת בבדיקת קרקע שנעשתה לביסוס יסודות בית התגלתה הפתעה בתוך ים הקרקע החולית פתאום התגלה כיס של אדמה חרסיתית בעומק 6 מטר.  לעץ המעמיק שורשים זו יכולה להיות הפתעה משמחת. מעניין אילו עוד הפתעות נמצאות מתחת לפני השטח..

אנחנו נמצאים בעיצומו של קמפיין מימון המונים לגיוס משקיעים ליער המאכל שדמה וכן חלק יפה מהתקציב של היער מוקדש לתכנון מים ותכנון צמחייה. כמה חבל שתכנון סזיפי מול המחשב ומול הנייר לא מצטלם כל כך יפה כמו נטיעת עץ… אז הנה תמונה של נטיעת עץ.

וזה התכנון ראשוני ליער שהעברנו מהדף המקושקש למחשב בפוטושופ רק כדי שנוכל לתקשר אותו לאנשים בקמפיין מימון המונים שלנו. מוזמנים להכנס לתמוך ולהשקיע בתכנון גן עדן חקלאי וטבעי.

קירות ירוקים הינו שם כללי למתקנים המאפשרים גידול של צמחים על משטחים אנכיים בסמיכות או בצמוד לקירות של מבנים. ישנם מגוון מערכות ומגוון פתרונות ליצירת קיר ירוק: הצמחים יכולים להיות עם שורשיהם באדמה (צמחים מטפסים), על פאנלים מודולרים עם מצע גידול המותקנים על חזית הקיר, בכיסי בד לבד ופתרונות אחרים.

למה לטרוח?

חוץ מזה שזה יפה ומגניב, מחקרים מדעיים שנעשו בשנים האחרונות מראים כי קירות ירוקים יכולים לתרום תרומה סביבתית מגוונת הן לסביבה העירונית והן למבנה עצמו. הקיר הירוק תורם להפחתת הטמפרטורה בתוך המבנה באקלים חם שכן הצמחייה, חללי האוויר ומצע הגידול יוצרים שכבת בידוד נוספת לקיר החיצוני של המבנה. כך ניתן להפחית בעלויות האנרגיה לקירור הבית. קירות ירוקים נמצאו אפקטיבים גם בהפחתה של זיהומי רעש וזיהום אוויר במקרה של קירות חיצוניים, ושיפור של איכות האוויר הפנימי במקרה של קירות פנימיים.

אז למה אין קירות ירוקים בכל מקום ?

קיר ירוק מכסה בית

כסף, כסף, כסף – המערכות המסחריות הקיימות לא זולות, בלשון המעטה, ורובן לא מאפשרות התקנה עצמית. המחיר של קיר ירוק נא בין 800 ש"ח ועד ל-2500 ש"ח למטר כאשר הקיר כולל התקנה.

אבל אנחנו כאן לוקחים את הקיימות בידיים! אז הנה מדריך להקמת קיר ירוק מבקבוקים בלי להתפשר על איכות, אסתטיקה ובמחיר רצפה/קיר/קרש
במקרה של המדריך הנוכחי, הקיר הירוק יעלה לכם בין 50 ל-100 ש"ח למטר, תלוי בסוג ובגודל הצמחים. קנינו אתכם? תופים בבקשה…

המדריך לבניית קיר ירוק מבקבוקים

איספו בקבוקי שוופס בהתאם לגודל הקיר שברצונכם לכסות. לא סתם כתבתי בקבוקי שוופס – לאחר שחפרתי במיחזוריות רבות הגעתי למסקנה שזהו הבקבוק המתאים ביותר מבחינת חוזק, צורה ואסתטיקה. אם אתם לא מוצאים שוופס, בקבוקי קולה גם יתפקדו בסדר. לעומת זאת, הבקבוקים של המים המינרלים למינהם עשויים מפלסטיק דק יותר וכבר נפל לי חתיכת קיר כי בקבוק עין גדי פשוט נקרע תחת העומס…
אז מה עושים?

הכנת הבקבוקים לתליה ושתילה

1. חיתכו את הבקבוק באלכסון ( 45-55 מעלות) כפי שמופיע בתמונה.כדי שמצדו הקידמי נוכל לשתול את הצמחים ומצידו האחורי לחבר לבקבוקים נוספים. ניתן לחתוך עם סכין יפני או להתחיל עם סכין ולהמשיך עם מספריים.

2. חוררו 2 חורים בחלקו האחורי (הארוך יותר) של הבקבוק לטובת חיבורהבקבוקים ביחד עם אזיקונים. (ניתן לעשות את החורים עם מחורר משרדי או מלחם)

3. חברו את הבקבוקים החתוכים עם אזיקונים סביב הצוואר של פקק הבקבוק הבא.

4. חיתכו את שאריות האזיקונים עם קאטר או מזמרה.

5. חוררו בעזרת מלחם/נועץ של השקיה/מקדחה את הפקקים במרכזם. יש להוציא את הפלסטיק הפנימי ולוודא שהחור גדול מספיק שיאפשר ניקוז מיטבי של מים. (לאחר שהצמחים גדלים ומתבססים ניתן להוציא את הפקקים כדי לשפר את הניקוז). הבריגו את הפקקים על כל הבקבוקים.

מערכת התליה

ניתן לרכוש לייסט מתכת מחורר כפי שמופיע בתמונות בחנויות חשמל ולקבע אותו לקיר שלכם עם דיבלים ברגים ודיסקיות במרחק של מטר – מטר וחצי בין הברגים. על לייסט המתכת נתלה את עמודות הבקבוקים באמצאות ווי S או עם בורג ואום דרך חלקו האחורי של הבקבוק העליון ביותר.

מערכת ההשקיה

(ניתן לדלג על חלק זה ולהשקות ידנית, אך אני ממליץ בחום על השקייה בטפטוף עם מחשב השקיה קבעו צינור 16 מ"מ עיוור לאורך לייסט המתכת עם אזיקונים, כך שתוכלו לנעוץ בו טפטפות 2 ליטר לשעה בדיוק מעל לבקבוק העליון. אם הטפטפת לא מגיעה ניתן להוסיף צינור 5 מ"מ קצר וטפטפת מתברגת כדי שיגיע לבקבוק העליון. המים יטפטפו מהבקבוק העליון עד לבקבוקים התחתונים ביותר. כדי לבדוק את משך ההשקיה האופטימאלי הפעילו את הטפטפת עד אשר הבקבוק הנמוך ביותר מתחיל לטפטף, מהרגע שהבקבוק התחתון מטפטף המשך השקייה תהיה בזבוז מים גרידא. בדקו את השעון – זהו זמן ההשקייה שלכם! עכשיו, לכו לתכנת את המחשב.

מילוי ושתילה

מלאו עם כף שתילה את הבקבוקים במצע גידול לגובה חצי או 3/4 בהתאם לגודל העציץ שתרצו לשתול. שתלו את הצמחים והשקו השקיה ארוכה עם צינור גינה. וודאו שאין חללי אוויר מתחת לשורשי הצמח (אחרת הצמח לא יוכל להתפתח)

בחירת הצמחים

יש להתייעץ עם צוות המשתלה שלכם לגבי הצמחים המתאימים לתנאי הגידול הספציפיים שלכם (שמש מלאה/חלקית/צל/בתוך הבית). בתמונות של הקיר הירוק הזה השתמשתי בצמח פותוס זהוב – צמח לצל מלא שמשתרע בצורה יפה שגם אחרי הזנחה פושעת, כך שתתקשו להרוג אותו… הצמח השני המומלץ הוא הירקה שגם מתאים לצל מלא וניתן לגדל ולהשריש בקלות. שני הצמחים ידועים גם כצמחים מטהרי אוויר. במערכת קיר ירוק לתוך הבית תרצו להתקין גם מערכת ניקוז לעודפי המים (מדריך רלוונטי יכתב בהמשך…) בקיר הספציפי הזה עודפי המים מהקיר הירוק משקים אדנית של נענע שיושבת על אדמה מנוקזת היטב.

כמה נפלא יהיה לכסות כל קיר הבלוקים המכוער עם צמחים רעננים!

תחזוקה שוטפת

כמו כל צמח, גם הקיר הירוק צריך תוספת דשן עם ההשקיה או תוספת של דשן שחרור איטי למצע הגידול. (רעיון לדישון אורגני בעקבות חוות חלון, הגרסה הלוטנית הוא להשאיר את הבקבוק העליון ללא צמחים ולמלאו בקומפוסט איכותי עשיר בחומרי הזנה, טיפת המים תעבור דרך הקומפוסט ותזין את הצמחים שמתחתיה). בנוסף כדי למנוע נזקי המלחה לאורך זמן מומלץ לשטוף עם מים זורמים את מצע הגידול בסוף הקיץ.

זהו! מאחר שאני שתלתי צמחים די בוגרים (בעציצי 10) תוך שבועיים בלבד הם כיסו לחלוטין את הבקבוקים ואת הקיר (בתמונה שתי עמודות בלבד, אבל אתם יכולים לעשות קופי-פייסט בראש ולחשוב איך הקיר היה נראה עם עשרות עמודות)

מוזמנים להעלות תמונות של הקירות הירוקים שהקמתם כאן בחלק התגובות או בדף הפייסבוק שלנו. בהצלחה! (לא לשכוח לתת קרדיט ל"בידיים" ולכותב המדריך, ככה סתם כי אתם על הכיפאק)

חלפה שנה מאז פירסום המדריך המלא לחוות חלון, מאז זרמו הרבה מים בגנג'ס וגם בחוות חלון שונות ומשונות בארץ ובעולם… בזמן הזה קראתי את התגובות שלכם, שמעתי רעיונות של משתתפי סדנאות וגם הבאתי קצת רעיונות בעצמי לשידרוג המערכת.

הדבר שהכי הפריע לי במודל הקודם היו המראה של הבקבוקים ושיטת החיתוך המסובכת יחסית. היה קשה במיוחד לחתוך את בסיס הבקבוק שבו הפלסטיק צפוף יותר. שמתי לב גם שבקבוקי המים המינרלים עשויים מפלסטיק דק לעומת חבריהם הקשוחים ממחלקת המוגזים (מי קונה את כל המשקאות האלה??) ונוטים להמעך בקלות שמנסים לחתוך אותם. למצוא בקבוק חלופי לא הייתה משימה פשוטה משום שהעציצים היו נופלים פנימה לתוך הבקבוק, כל מה שניסיתי לא התאים פרט לבקבוקי השוופס שלמרבה המזל מאופיינים גם במראה חלק ואסטטי, עניין שאין להקל בו ראש כלל וכלל…אז כאן בחוות החלון 2015 במקום לחתוך ב3 מקומות שונים נעשה חיתוך אלכסוני אחד. שדרוג נוסף בחוות החלון החדשה הוא מערכת התלייה או יותר נכון, ביטול (כמעט לגמרי) של מערכת התלייה. את זה הצלחתי לעשות בעזרת חירור הבקבוקים עם מחורר (בשונה מחיתוך עם סכין החור לא מתרחב בהפעלת לחץ) וקשירה באזיקונים (המצאה מופלאה) סביב צוואר פקק הבקבוק. מה שנשאר זה רק לתלות את הבקבוק העליון ביותר לזווית מדף, לתקרה או למוט ווילון והמערכת נראית כאילו היא מעופפת באוויר.

אז הנה הסרטון ממליץ גם למי שלא הולך לבנות המערכת ממש עכשיו, להציץ לפחות בדקה האחרונה…

מי שיבחר לקנות ערכת חוות חלון של FARMIT יקבל את על הציוד והחומרים לרבות דפי תבנית לחיתוך מדוייק של הבקבוקים, דשן מיוחד להידרופוניקה ובקבוקון חומצה להורדת הPH של המים (לשיפור זמינות הדשן לצמחים)

מערכת מעלית האוויר (לא השתנתה מהמערכת הישנה)

אמנם המערכת החדשה כבר ברמה גבוהה מאוד אך תמיד יש עוד מקום לשידרוגים, וכאן זה בדיוק המקום להזמין אתכם להשתתף בהמשך המו"פ של חוות חלון 

דישון: כיום אני משתמש בדשן מינרלי תעשייתי ואני לא מרוצה (מהדשן אני מאוד מרוצה, אך לא מההשלכות הסביבתיות שלו) אני מזמין אתכם להציע דשנים נוזליים אורגנים מסוגים שונים לעשות ניסויים השוואתיים בין הדשן הרגיל לאורגני (תה קומפוסט מסוגים שונים, גואנו, נוגרו?) לדשן הרגיל. וכן יש לבדוק בצורה מסודרת גם מינונים שונים של דשנים אלה.

צביעה:  זהו החלק המסריח ביותר בהכנת הבקבוקים (יש גם כאלה שאוהבים את הריח של הספריי צבע) אשמח לשמוע רעיונות לשיטות צביעה אחרות שישיגו מראה אסטטי (לא, גרביים זה לא רעיון טוב…) ויאטמו את הבקבוק לאור לחלוטין (אצות גדלות בכיף). צריך גם לבדוק צבעים שונים כי במיוחד אם אתם מגדלים בחוץ בשמש מלאה הצבע הלבן עדיין מאפשר מעבר של אור לתוך הבקבוקים.

יש לכם עוד הצעות לשיפור, רעיונות אחרים? מצויין. תכתבו כאן למטה בתגובות

במדריך זה נבנה מערכת מהסוג של מים עמוקים. מתוך סוגי המערכות שאמנה עוד רגע, זוהי המערכת הפשוטה וכנראה גם הזולה ביותר מכל המערכות. במערכת זו שורשי הצמחים נמצאים כל הזמן בתוך מים וכדי שלא יווצרו רקבונות והתפתחות חיידקים אנאירובים (מסריחים) צריכים להזרים אוויר (חמצן) לתוך המים באמצעות משאבת אקווריום. העציץ הזה התגלה כפשוט ביותר לביצוע, חסכוני מאוד במים והיתרון הגדול ביותר הוא שלא צריך נקודות מים ואין נגר של מים מלמטה, מה שמאפשר לגדל גם בתוך הבית בלי שום בעיות. אבל לפני שנתחיל, קצת רקע על הידרופוניקה. ניתן לסווג מערכות ההידרופוניות ל-5 סוגים שונים:

מערכות מים עמוקים (deep water culture) שעליה נרחיב בהמשך, מערכות הידרופונית בטפטוף שבה משאבה דוחפת את תמיסת הדשן בטפטפות למצע הגידול וישירות לשורשי הצמח (למעשה חוות חלון זה סוג של מערכת הידרופונית בטפטוף). מערכות ניקוז והצפה שבעזרת סיפון מיוחד מורידה ומעלה את המים לסירוגין במצע הגידול, מערכות הידרופונית זורמת (NFT- Nutrient Film Technique) שבה יש זרימה קבועה של מים בצנרת על שורשי הצמחים. ומערכת אירופונית שבהה מתיזים או  את המים ישירות על שורשי הצמחים עם מתז או מערפל. כמובן שיש גם מערכות אקוופוניות, מערכות פתיל ועוד ווריאציות למערכות שונות ומשונות אבל זה בגדול די מכסה את התחום. להרחבה בתחום תוכלו לקרוא באתר הזה.

 השרטוט מהאתר: http://www.homehydrosystems.com

 אז בגלל שזה היה לי קל מידי הוספתי עוד שלושה דליים ליצירת מערכת המורכבת מ-4 דליים שמאפשרת גידול של 12 צמחים לכל היותר. במקרה הזה כדי שיהיה יותר מעניין הנחתי על כל דלי עציצים מסוג שונה בשביל הניסוי והלימוד: עציצי רשת 5 אינצ', (ניתן לרכוש ברשתות ההידרופוניקה) עציצי רשת קטנטנים 3 אינצ' (מוטי מליווינג גרין אמר לי שלא צריך יותר מזה) עציץ רגיל עם תוספת חריצים בצדדים (עם מלחם או סכין יפני) ולקינוח עציץ הידרופוני גדול (ויקר) שבקרוב יארח צמח עגבניה רציני ביותר…

עציצי רשת 5 אינצ'

עציצי רשת 3 אינצ'

עציץ רגיל עם תוספת חריצים בצדדים

עציץ הידרופוני גדול ויקר

דבר מעניין נוסף שיש במערכת הזו הוא הפיצול של משאבת אויר בעלת 2 יציאות לארבעה דליים, הסוד שמאפשר לעשות זאת ללא תקלות הוא הטפטפות המווסתות  8ליטר/שעה המחוברות אחרי פיצולי הT וכך הם משחררות אוויר ברמה אחידה לכל דלי. (שימו לב בשיטה זו ניתן להשתמש במשאבת 2 יציאות להפיכת חוות חלון 8 צמחים לחוות חלון 16 צמחים!!!)

ולעסק…

איספו 4 דליים נקיים עם מכסה (אפילו עדיף צבע כהה למניעת חדירת קרינה למים) ואת כל שאר הציוד שמופיע ברשימה. סמנו עיגולים לחיתוך בהתאם לגודל העציץ שבו תרצו להשתמש

בצעו את החיתוך כחצי ס"מ בתוך הסימון שעשיתם בכדי להבטיח שהעציץ לא יפול פנימה. כנסו לתחילת החיתוך עם סכין יפני רגילה בלהב קצר, המשיכו לחתוך עם סכין יפני צרה בזווית של 45 מעלות בתנועת דחיפה קבועה. (תאמינו לי שניסיתי וזו השיטה הטובה ביותר, סכין צרה מתאימה יותר לחיתוך עגול קטן, רק תעבדו בזהירות ואל תפצעו את עצמכם).

מערכת האוויר

קידחו חור עם מקדח בקוטר 6.5 מילימטר בדופן העליונה של הדלי, הכניסו את הצינורית לכל הדליים עד שהצינור מגיע לתחתית הדלי.חברו את המשאבה ל-2 מחברי T ול-4 טפטפות 8 ליטר/שעה, את הטפטפות המווסתות חברו לצינורות הנכנסים לתוך הדליים, כפי שנראה בתמונה. חברו את קצה הצינור בתוך הדלי לאבן אוויר.

מלאו את הדלי במים והוסיפו דשן הידרופוני בהתאם לגידול (כלל אצבע הוא 1 מ"ל דשן לליטר אך זה תלוי בדשן ובסוג הגידול) לירקות עלים מומלץ בין 1-1.2 מיליסימנס במד מוליכות חשמלית.

השתילה

שיטפו את שורשי הצמחים מאדמה, הניחו את השורשים במרכז העציץ וכסו עם הטוף או ההידרוטון. אם השורשים ארוכים מידי יחסית לגודל העציץ פרגנו להם ועיזרו להם לצאת לחופשי

ו….וואלה:

מבט פנימה אחרי גידול של 3 שבועות בחממה (אני מהמר על עציצי רשת 5" כמוצלחים ביותר, עדכונים בהמשך)

בהצלחה.

זהו מדריך המשך למדריך "קיר ירוק – עשה זאת בעצמך". בחלוף הזמן אפשר לומר שהקיר הירוק מבקבוקים מוצלח ביותר יחסית לעלות המגוחכת שלו ובכלל (ראו תמונות מעודכנות). העניין היחידי שחשוב לי להדגיש הוא הדישון. מה לעשות שצמחים לא חיים רק על מים, אם תשקו אותם בשפע ובתדירות גבוהה בסופו של דבר המצע ישוטף ממינרלים חיוניים (במיוחד חנקן) והצמחים יאטו את צמיחתם ויראו סימני מחסור כגון הצהבת עלים. הדבר נכון גם לצמחי נוי וגם ולתותים שגדלים מצויין בקיר. כדי להצליח לאורך זמן יש להוסיף דשן שחרור איטי או קומפוסט איכותי לכל בקבוק ובקבוק, או הפתרון המקצועי והיקר יותר – להוסיף מדשנת למערכת ההשקיה ולדשן עם דשן נוזלי אורגני כמו גואנו או נוגרו.

תמונה עדכנית של קיר ירוק חיצוני. הנקז הולך לכיסשתילים ולעציצים

יש דשן – יש תותים על הקיר

במדריך זה אציג גרסה של "הקיר הירוק" ברבים או "עציץ וורטיקלי" ביחיד שמתאים לתוך הבית.

שלושה הבדלים מהותיים לגידול בתוך הבית על פני גידול בחוץ. האחד – סוג הצמחים: לתוך הבית נבחר צמחים אוהבי צל – פוטוס זהוב, ירקה וקיסוס הם אופציות מוצלחות (התייעצו עם צוות המשתלה הקרובה אליכם). השני – השקיה: בתוך הבית נשקה ידנית (אם יש לכם מערכת טפטפות בתוך הבית אז אני מוריד ואוכל את הכובע). עניין שלישי הוא ניקוז העציצים. בעוד שבחוץ לא אכפת לנו שהקיר הירוק יטפטף ישירות לאדמה (במקרה של הקיר הירוק בבית שלי הוא מטפטף לכיסשתיל אורבני מצד אחד ולעציצים של עצים מצד שני) בתוך הבית, טפטופים חומים וריחניים יכולים להיות עילה (מוצדקת) לגירושים או לשנת לילה טרופה עם החתולות על הספה…

אז כדי לשמור על שלום בית מבלי להתפשר על פוטוסינטזה בסלון, הנה השדרוגים: בקבוק השקיה בחלקו העליון של הקיר ובקבוק קליטת נקז, שיכול להיות משורשר במקרה של קיר ירוק, בחלקו התחתון.

בקבוק השקיה: עושים חיתוך ישר באמצע הבקבוק, עושים חור עם מנקב ומולו בדיוק חותכים מעין מפרץ שיאפשר השקיה נוחה וגם יאפשר הברגה לתוך הקיר. את הפקק שלו ניתן להשאיר כמו שהוא ולפתוח אותו מעט, כדי לאפשר טפטוף איטי

מספיק חור אחד לתלייה על בורג ודיבל

בקבוק עליון להשקיה ידנית

בקבוקי גידול: באותה השיטה של חיתוך אלכסוני וחיבור עם אזיקונים כמו במדריך הקודם ובחוות חלון (השיטה הזאת עובדת מצויין! – מצליחה להחזיק עמודה של 11 בקבוקים מלאים במצע שתילה וצמחים). כדי לוודא שלא יטפטף החוצה ניתן לחתוך את הפקק בצורה של בית שהשפיץ פונה אחורה.

לחתוך בזהירות עם סכין יפני

בקבוק איסוף נקז: עושים חיתוך ישר באמצע הבקבוק. צריך להיות באותו גודל או קצת יותר גדול מבקבוק ההשקיה, מחבר 7 ממ לתוך הפקק מחובר לצינורית וברזון יעזרו לנו לנתב את המים לאן שנרצה (למים אפורים או להשקיה חוזרת) כדי למנוע סתימות ניתן להוסיף לבקבוק הזה רשת זבובים ו/או טוף 4-8 ממ שיתפקדו כפילטר.

בקבוק קליטת המים

ניתן לחורר או לקדוח בפקק כדי להכניס מחבר 7 מ"מ וצינורית עם ברזון

צינורית 7 עם ברזון

בקיר ירוק רחב יותר ניתן לשרשר עם מחברי T כמה בקבוקי איסוף ביחד ולהוציא את הצינור למחוז חפצינו (בגבולות כח הכבידה כמובן)

קיר ירוק משורשר לפני שתילה. בסדנת קיר ירוק במרכז ההדרכה של אש"ל גויינט בתל השומר

והתוצר המוגמר:

נכון שתמיד רציתם לגדל את הירקות שלכם במרפסת בלי לכלוך בלי פתחי ניקוז וכמעט בלי השקיה (!) וגם שיהיה זול ולא מסובך מידי להרכבה… כן? זה בדיוק מה שחשבתי…

אז אחרי כמה מחזורי גידול מוצלחים קבלו את העציצים ההידרופוניים החדשים במים עמוקים (deep water culture) הסבר מפורט על השיטה ואת הגירסא הקודמת של העציץ ההידרופוני תוכלו לקרוא במדריך הקודם באותו נושא – עציץ הידרופוני בקלי קלות. אז מה נשתנה: הדליים יפים וחומים (והאצות גדלות במערכת ההידרופונית של השכן), העציצים הגדולים יותר של ה-90 מ"מ התגלו כעציצים המוצלחים ביותר. ועוד דבר אחרון, יש ערכה ויש סרטון:

עוד כמה חידודים ודיוקים אחרי שראיתם את הסרטון:

• שימו לב שאתם קודחים את החור לצינור האוויר כמה שיותר גבוה כמעט בקו המכסה.
• חשוב שעציץ עם השתיל יהיה טבול כולו במים עם ס"מ עליון יבש.
• המים ירדו ויתן יגדלו השורשים בהתאם לסוג הצמח ולעונת השנה.
• בגידולים קצרי מועד כמו חסה יש סיכוי טוב שתצטרכו להחליף ולהוסיף מים ודשן רק בסוף הגידול.
• ככל שהמשאבת האוויר תהיה רחוקה יותר מהדליים החיכוך בצינורות יגדל ופחות אוויר יגיע לשורשי הצמחים, מומלץ לתלות את המשאבה בדיוק מעל גובה הדליים וכמה שיותר קרוב.

וסליחה על שגיאות זכר נקבה בהגיית המספרים בסרטון (מזל שאת הבגרות שלי בלשון אני כבר עשיתי

תהנו

כבר הרבה שנים שאני עושה, מנסה לומד ומלמד פרמקלצ'ר לבוגרים ולילדים, אבל תמיד היתה לי תחושה שמשהו חסר… תנועת הפרמקלצ'ר הצליחה במידה לא מבוטלת להכניס חלק מעקרונתיה למיינסטרים, לאקדמיה (תמיד בשמות אחרים ומתוחכמים) ולגינון, שם אפשר לראות אלמנטים ורעיונות מעולם הפרמקלצ'ר. רק בתחום אחד גדול וחשוב לא ראינו את הפרמקלצ'ר משגשג – בחקלאות האמיתית! והלא זה הרי מהות המילה permanent agriculture – חקלאות (וגם תרבות) בת קיימא. אז זהו, מסתבר שבעולם הגדול מתחילים לצוץ ולהתפתח משקים של חקלאות בת קיימא (restoration/regenerative agriculture) המצליחים מבחינה כלכלית, מרשימים ביופיים ומעוררי השראה. אך לפני שנגיע אליהם כמה מילים על החקלאות הקונבנציונאלית…

החקלאות המודרנית כיום נראית ומתפקדת כתעשייה עתירת טכנולוגיה. בתי צמיחה מבוקרים ושדות מונוקולטורה (גידול יחיד) של ירקות ודגנים חד שנתיים, המתוחזקים באופן שוטף בשילובים שונים של חומרי הדברה קוטלי עשבים, קוטלי פטריות, קוטלי חרקים. זוהי חקלאות המנסה לשמור על רמות יבולים מכסימליות על ידי הזרמת דשנים כימיים בצינורות ההשקיה, ללא התחשבות בהשלכות הסביבתיות לכך. אלפי דונמים של גידולי שדה צריכים לעבור אתחול על ידי קוטלי עשבים וחריש עמוק, בכדי לשמור על האדמה נקייה וערומה, לקראת הזריעה של העונה הבאה. בטבע לעולם לא נמצע שטחים כה נרחבים בהם גדל גידול אחד בלבד. זהו שורש כל הבעיות של החקלאות המודרנית, ההתבססות על מונוקולטורה של חד שנתיים להזנת האדם וחיות המשק. עשבים "רעים", מחלות צמחים וחרקים מזיקים, זוהי דרכו של הטבע לנסות ולהחזיר את המערכת לאיזון. לטבע יש כיוון מאוד ברור, להגיע לחברת השיא של הסוקסציה, ואף אחד לא יצליח לעצור אותה, החקלאי יכול לנסות לעכב את חזרתו של הטבע אך זה יעלה לו (ולכולנו) בבריאות וביוקר.

הדרך להגיע לחקלאות בת קיימא היא להתבונן בטבע ולתכנן את החקלאות שלנו בהתאם. באזורים טבעיים לא מופרים בצפון הארץ למשל, מתקיימת מערכת אקולוגית מאוזנת של יער פארק פתוח. זוהי תצורת צומח שבה חבורת הצומח העיקרית היא של אלון תבור ואלה אטלנטית, המבנה המרווח של צמרות העצים מאפשר צימוח של מגוון חד שנתיים עשבוניים שמהווים מקור מזון לבעלי חיים אוכלי עשב. הפרות הכבשים והעיזים, ניזונים מהעשבייה המגוונת, מפזרים צואה ושתן סביב העצים ויוצרים ברגליהם גומות המשפרות את קליטת מי הגשמים באדמה.

בואו ניקח את העקרונות שעל פיהן עובדת המערכת הטבעית ונתכנן בהתאם למיכון חקלאי מודרני ולצמחים בחירי ליבנו, נבחר גידולים המתאימים לכמות המשקעים, סוג הקרקע, תוואי השטח ולתוכנית עסקית מגוונת ויצירתית. מערכות שכאלה נכנסות לתחום הרחב של חקלאות יערנית (Agro-Forestry) שהיא שיטת ניהול שטח וגידול חקלאי משולב של עצים עם דגנים, ירקות, ומוצרים מן החי. בשיטת גידול זו נעשה שימוש בפרקטיקות של יערנות וטכנולוגיות חקלאיות מתקדמות, ליצירת חקלאות רווחית, מגוונת, בריאה ובת קיימא. קיימות מגוון שיטות של חקלאות יערנית ברמות מורכבות שונות, החל מגידול חד שנתיים בין השורות (Alley Cropping) גידול משולב של מטעים ובעלי חיים (Silvopasture) וכלה במערכות חקלאות יערנית רב שכבתית (Restoration Agriculture), המורכבות ממספר רב של גידולים ובעלי חיים במרעה – זוהי חקלאות פרמקלצ'ר.

אבל רגע האם זה לא יער מאכל?? גם יערות מאכל וגם חקלאות יערנית יכולים להיות מתוכננים במגוון צורות ולצרכים שונים. חקלאות יערנית תהיה תמיד מתוכננת לעבודה עם מיכון חקלאי ולכן יהיו שבילים בין השורות של העצים (עדיף על קו גובה או על keyline) כדי לאפשר מעבר טרקטורים, בעוד שיער מאכל לרוב מתוכנן ושתול בתפזורת כמו בתצורה של יער טבעי. בנוסף על כך חקלאות יערנית היא לרוב בקנה מידה גדול יותר והתוצרת שלה מיועדת למכירה ומעט לתצרוכת עצמית.

אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר בתחום זה היא חוות  New Forest Farm. בסרטון זה מציג מארק שפרד (הספר שלו מומלץ בחום!) מערכת חקלאות יערנית מסחרית על שטח של 440 דונם המותאמת לאקלים ממוזג בארה"ב. המרכיבים העיקריים במערכת החקלאית (הגילדה): ערמונים, תפוחים, אגוזי לוז, דלעות ואספרגוס בין השורות, חזירים בקר ותרנגולות לבשר.

דוגמא מאלפת נוספת באקלים טרופי בברזיל. המרכיבים במערכת לפי סדר כרונולוגי של התפתחות הסוקסציה: ירקות בין השורות, בננה, פאפאיה ואקליפטוס לעצה. כאשר העצים מתחילים ליצור צל רב לגידול ירקות מתחילים לשתול גידולי צל מוכרים וממכרים – קקאו וקפה. בשיטה זו נעשה שימוש נרחב בטכניקת גזום ושמוט Chop and Drop. טכניקה שעליה מעיד החקלאי שיצרה את השינוי הגדול בפוריות הקרקע ולהצלחת המערכת החקלאית.

הגיעה השעה לפיתוח חקלאות יערנית בת קיימא רווחית לחקלאי ורווחית לאדמה, זה לא יהיה פשוט באקלים ובבירוקרטיה הישראלית אך זה בהחלט אפשרי. אני מזמין אתכם להיות שותפים להקמת פרוייקט הדגל של חקלאות יערנית ים תיכונית. למען יראו חקלאי ישראל כי טוב הדבר… אם יש לכם גישה לשטחים חקלאיים רציפים מעל ל60 דונם ו/או אפשרות להשקעה כלכלית משמעותית. כתבו אלי לדואר האלקטרוני medagroforestry@gmail.com או דרך האתר http://www.mediterraneanagroforestry.com/

שלום חברות וחברים, היום נבנה גינת דליים הידרופוניים במו ידינו לתפארת מדינת ישראל והעולם כולו. מדובר במערכת ההידרופונית הפשוטה והאמינה ביותר וכנראה גם הזולה ביותר מבין שאר המערכות ההידרופוניות ואם אתם לא יודעים על מה אני מדבר, מוזמנים לקבל קצת רקע במדריכים קודמים: עציץ הידרופוני בקלי קלות. עציצים הידרופוניים ל12 צמחים. חוות חלון ואז תחזרו הנה.

במדריך הקודם הצגתי מערכת של 4 דליים הידרופוניים שבהם כל דלי עומד בפני עצמו, מה שמאפשר דישון ספציפי לכל גידול וגם מאפשר עריכת ניסויים מדעיים המשווים בין הצמחים בדליים השונים. המערכת של היום מתאימה לגידול של הרבה יותר צמחים עם תוספת קטנה ומפנקת שמאפשרת השקיה אוטומטית ללא מערכת השקיה… איך עושים את זה? פשוט מחברים את כל הדליים עם צינור המגיע בסופו לדלי בקרה עם מצוף ניאגרה קומפקטי. דלי הבקרה יחובר לברז מים שנמצא במצב תמידי פתוח (כמו בשירותי ניאגרה, למי שעדיין משתמש בטכנולוגיה הבזבזנית והמזהמת הזאת… לכל מי שרוצה להבין איך אפשר בלי במים בשירותים – לחצו כאן).

כאשר מחברים את כל הדליים ביחד חוק כלים שלובים דואג לכך שגובה המים יהיה זהה בכל הדליים. המצוף מאפשר לנו לקבוע את גובה המים הרצוי, כך שהתחזוקה היחידה שנשארה לכם לעשות זה להוסיף דשן במידת הצורך (אני בודק אחת לשבוע, תלוי בגידול ובעונה) ומה קורה אם תרצו לגדל צמח שצורך יותר דשן באחד הדליים? – פשוט מוסיפים עוד דשן לדלי הרצוי, יכולה להיות תנועה מועטה של תמיסת הדשן לדליים אחרים רק אם קצב האידוי שלהם יהיה גבוה יותר, אך לא מדובר בבעיה מהותית.

בתמונה משמאל גינה הידרופונית בתיכון אורט גאולה בשיתוף עם סלטה גינה למטבח

אז איך עושים?

1. הניחו את הדליים שלכם על משטח ישר (הבדלי גובה במשטח יגרמו להבדלי גובה מים בדלי) כדאי שהדליים יהיו חומים או בצבע כהה כדי לא להכניס קרינה ולגדל אצות (אלא אם אתם רוצים לגדל אצות אז לכו על דליים לבנים). זאת יכולה להיות גינה של 10 דליים וגם גינה של 100, כל עוד הדליים על אותו מישור.
2. בעזרת מנקב השקיה 7 מ"מ חוררו חור 1 ס"מ מעל תחתית הדלי.
3. הכניסו בעזרת פלאייר מחבר דו כיווני 7 מ"מ לחור.
4. קדחו חור להכנסת צינורית האוויר חצי ס"מ מתחת למכסה, חמצון המים עם משאבת אוויר לא הכרחי אך נותן תוצאות טובות יותר (דווקא לכבוד הקיץ שמגיע אני כן ממליץ לחמצן את המים מכיוון שחמצן מתמוסס במים ביחס הפוך לטמ"פ, או במילים אחרות ככל שהמים חמים יותר יש בהם פחות חמצן מסיס וזמין לצמח).
5. חברו את המחבר ישירות לצינור 16 מ"מ הסגור בשני צדדיו. (ניתן גם לחבר צינורית 7 מ"מ כהארכה ו/או להוסיף ברזון שיאפשר לכם לנתק ולחבר דלי לפי הצורך)
6. הכנת דלי הבקרה למצוף: קדחו חור בחלקו העליון של הדלי בעזרת מקדח מדורג, הכניסו את הברגת הפלסטיק הבריגו וקבעו את המצוף לדופן הדלי.
7. חברו את המצוף לברז המים עם מחבר זווית 1/2" ל16מ"מ (בחממה שלי יש מערכת השקיה בטפטוף אז המצוף מחובר לטפטפות בצינור 16 חום עם מחבר T כי זה מה שהיה לי במחסן…) כוונו את המצוף כך שימלא מים לגובה חצי דלי, זה יאפשר מידה מאוזנת של מים וחמצן לצמח.
8. מלאו את כל הדליים עד לס"מ מתחת לשפת הדלי – הרעיון שהעציץ ישחה במים העמוקים והשורשים ימשיכו לגדול עם ירידת גובה המים.
9. העבירו דרך החור העליון שקדחתם מקודם צינורית אוויר שקופה ואבן אוויר חברו אותה למשאבת אקווריום (ניתן לפצל יציאות) וודאו שהמים מבעבעים וקדימה לשתול.
10. קדחו חורים במכסה עם מקדח כוס גדול (טיפ של אלופים – קידוח נגד כיוון השיניים יצור קידוח חלק יותר) התאימו חורים לגודל העציץ ועדיף תמיד יותר קטן מגדול, אחרת הצמח שלכם פשוט יטבע…
11. הניחו את השתיל בעציץ, כסו בטוף או הידרוטון ותנו שטיפה בזרם מים להוריד שאריות אדמה.
12. הניחו את העציץ בדלי וודאו שהוא באמת בתוך המים אחרי שהמים התאזנו בכל הדליים…

זהו! מכאן הגידול הוא אותו גידול מבחינת הדליה, טיפול במזיקים (אין מן הסתם מזיקי קרקע כמו חולד, מחלות פטריתיות או נמטודות) וגם בגלל שהצמח לא נכנס לסטרס (תמיד שפע של מים ודשן) הוא מצליח להתמודד לא רע עם מזיקים מזדמנים. קחו בחשבון שכל הסולניים עגבנייה, פלפל וחציל גדלים להיות צמחים גדולים מאוד ומצריכים הדליה.

שימו לב להגבהה של מתחת לדלי במקרה שהמשטח שלכם לא ישר

עגבניה וחסה בתוך עציץ רשת מרובע

המצוף מחובר למעלה למקור המים. הדלי מחובר למטה לכל השאר

הדליים מחוברים יחדיו – שימו לב לכניסת צינור האוויר השקוף למעלה

החסה גדלה יותר מהר מכל השאר

העגבניה עולה השמיימה – עגבניה ובזיל בעציצים הידרופונים

הבזיליקום מת על הידרופוניקה

גינת 20 דליים הידרופוניים

המלצת השף לעונת קיץ 2016. בזיליקום תרד ניוזילנדי ועגבנייה. לבזיליקום ולתרד תוכלו לעשות קצירים חוזרים ומרובים והעגבנייה, אם אתם מגדלים טובים ומסורים, תוכלו להגיע לצמח בגובה 3 ו4 מטר עם פירות רבים וטעימים.

בהצלחה!

בזמן האחרון יותר ויותר אנשים מגלים את התנאים הקשים שבהם החברה שלנו מגדלת תרנגולות, ובלשון התעשייה: מטילות. לא תרנגולות מטילות, אלא רק מטילות (כי הרי לא באמת מעניין את התעשייה שיש בעל חיים מאחורי הביצה). בהתחשב בתנאי המחיה המזעזעים מבחינה מוסרית ומבחינה תברואתית שאותם לא אפרט כי החברים האלה כבר עשו את העבודה (קישור אנונימוס, תחקיר ערוץ 10 עושות חשבון – מומלץ!) הבעיות מתחילות לעלות לשיח הציבורי ולמודעות, בהמשך המאמר יגיעו הפתרונות…

למי שלא מכיר הנה תקציר לתעשיית התרנגולות המטילות: מדגרות מסחריות מגדלות אפרוחיות נקבות (זכרים כידוע לא מטילים ביצים ולכן מושמדים) לתרנגולות לבנות מזן לגהורן או לומן הידועות ביכולת (פיזור) הטלה גבוה בשנים הראשונות גדלות לפרגיות, בהתאם למכסה אותה מגדירה המדינה, הפרגיות מגיעות ללולן לתקופה של כשנתיים בהם הם יטילו בממוצע 280 ביצים בשנה הראשונה וכ250 בשנייה. בשנה השלישית תפוקת הביצים יורדת דרמטית (40%) ולכן התרנגולות מומתות ומפנות את מקומן לפרגיות צעירות (המטילות ביצים קטנות) וחוזר חלילה. כמובן שבאופן טבעי התרנגולות לא יטילו כל כך הרבה ביצים בשנים הראשונות, אבל עם קצת מניפולציות חקלאיות מצליחים לחלץ מהם את מירב הביצים בזמן קצר יותר. בדומה למחזור האישה, לתרנגולת מספר ביצים קבוע שאיתו היא מתחילה את חייה השאלה החשובה לחקלאי היא מה יהיה פיזור ההטלה שלה, משיקולים כלכליים כמובן החקלאי ירצה תפוקת ביצים מירבית במינימום זמן. המניפולציה הראשונה היא הארכת אורך היום בחורף בהוספת תאורה, התרנגולת בסך הכל רוצה שהאפרוחים שלה ישרדו, התרנגולת מבינה שאם היום ארוך אז זה קיץ והטמ"פ מתאימה לגידול אפרוחים ולכן מטילה בקצב גבוה. מניפולציה שנייה וידועה לשמצה היא השרה כפויה, תהליך המתבצע בכדי להאיץ פעילות הורמונאלית בגוף התרנגולת בכדי להביא לסיומו של מחזור הטלה אחד ופתיחתו של מחזור הטלה חדש. התרנגולות מורעבות במשך כ-10 ימים בשילוב החשכה של הלול תהליך שבעקבותיו התרנגולות עוברות סטרס הורמונלי ולאחר הrestart הזה הן חוזרות להטיל בתפוקה מלאה.

מדוע לול תרנגולות צריך להראות כמו שילוב של בסיס צבאי ובית חולים?

לול של משק משפחתי בצפון. 40 סמ"ר ל3 תרנגולות

לול תרנגולות מודרני

המצב משתפר קלות בביצי החופש האורגניות, בנוסף לפיקוח האורגני שמתווסף על הפיקוח הווטרינרי (הלוקה בחסר). תרנגולות חופש חיות בתנאים הרבה יותר טובים מחברותיהם המסכנות בלולי הסוללה. אך מבחינה תברואתית המצב לא מזהיר, התרנגולות עושות את צרכיהם בעיקר בלילה בתאי ההטלה וברצפת הלול (העשוייה בטון), ועדיין הלולן יצטרך לנקות את הביצים מצואה. עדיין אפשר לדמות, תרנגולות חופש לאסירים בבית כלא מודרני עם חצר ואפשרות להתהלך, ותרנגולות סוללה הן כמו (כמה) אסירות בצינוק. גם אם יש לתרנגולות גישה למרעה בחוץ הם ממעטות לצאת בגלל קרינת השמש החזקה בקיץ, מחסור באמצעי שתייה והזנה המותאמים לחוץ. דרך אגב הווטרינר הראשי של העופות לא מאפשר הקמה של לולי חופש חדשים בגלל החשש משפעת העופות, אפרט בהמשך…

רוב הזמן ורוב התרנגולות מבלות בתוך הלול הבנוי ולא בחצר

לול חופש מבפנים (מתוך אתר אנונימוס)

פתרונות חיוביים בבקשה!

עד כאן המציאות העגומה של התרנגולות וכן של הביצים שאנו מכניסים לגופנו, כדי לשפר את מצב הרוח נחזור לטבע. התרנגולת במקור בוייתו מהעוף גלוס גלוס שחי ביערות הודו ואסיה לפני אלפי שנים. כן זוהי ציפור שעפה וישנה על ענפי העצים כדי לחמוק מטורפים. זהו בעל חיים עם צרכים ואופי של ממש, וגם חיות אינטיליגנטיות למדי בניגוד למה שנהוג לחשוב (האם חיים שלמים בצינוק פוגעים באינטיליגנציה? מממ…) בתוכנית הזו של הBBC תיעדו ניסויים מדעיים ממש מעניינים הבודקים למידה וזיכרון בתרנגולות (אני הופתעתי).

אז מה הצרכים של התרנגולת ואיך אנחנו דואגים להם?

אז האמת שזה לא כל כך רחוק מהצרכים שלנו בני האדם: מחסה – טוב בזה אנחנו מומחים, מים – התרנגולת לא יכולה לעבור יום קיץ בלי מים לא כדאי לפשל פה וכדאי שהם יהיו קרירים ונקיים כך התרנגולות ישתו יותר. אוכל – בטבע התרנגולות אוכלות בעיקר זרעים קצת תולעים קצת חרקים וקצת עשבייה, בתעשייה מזונן של המטילות מורכב מתערובת דגנים מעובדים המכילה בעיקר תירס, חיטה, שעורה וסויה. אוויר נקי מן הסתם. אבק – כן אבק, התרנגולת צריכה לעשות אמבטיית אבק/חול כדי להתנקות מטפילים שונים המתיישבים להם על הנוצות. אבני חצץ (Grit) לתרנגולות כידוע אין שיניים ולכן הם נודעות גם בכך שהם מעכלות מזון בחוסר יעילות רבה, הוספת אבנים שאותם התרנגולות מחזיקות בזפק שלהם עוזרת לה לטחון ולעכל טוב יותר את הזרעים. אור שמש – נשמע טריוויאלי אך תרנגולות בלול תעשייתי מודרני לא יראו אור שמש כל ימי חייהם מצד שני התרנגולות לא אוהבות להיות בקרינה ישירה ולכן שעות הפעילות העיקריות שלהן הן לפנות בוקר ואחר הצהריים ויעדיפו להסתובב מתחת לעצים במהלך היום. ואחרון חביב אינטרקציה חברתית – התרנגולות הינן חיות חברתיות מאוד יש יחסי כוחות, מנהיגת הלהקה תאכל ראשונה וחסר לצעירה החצופה שתנסה לדחוף מקור לא במקום, ויש גם את הזכות לפגוש בתרנגול חתיך לדגור ולהביא אפרוחים לעולם, או שאולי זה כבר מוגזם…

תרנגולת פרמקלצ'ר. צרכים, תוצרים והתנהגויות. מתוך: ביל מוליסון Permaculture designer manual

בשלב זה אתם כבר בשלבים של מחשבות על טבעונות ואיך אני אוותר על החביתה שלי או אולי התחלתם לחשוב על גידול ביתי של 3-4 תרנגולות שיקבלו ממכם יחס אוהב לפחות כמו הכלב רקסי (רק שימו לב שרקסי לא יאהב את התרנגולות שלכם יותר מיד;-). שתי אלה דרך אגב פתרונות מעולים שגם הח"מ וגם מומחי סביבה ותזונה היו ממליצים בחום. אבל אתם יודעים מה, יש מעבר לים פתרון לגידול מסחרי הומאני טוב לתרנגולת טוב לבריאות וטוב אפילו לסביבה (כמה לא מפתיע). פשוט שיטת המכסות הארכאית, השירותים הווטרינרים,  והגישה התועלתנית של החברה כלפי התרנגולות חוסמות כל יזמות וחשיבה יצירתית מחוץ לקופסא בתחום.

תרנגולות מרעה

תרנגולות מרעה או באנגלית pastured poultry היא שיטת גידול שהתחילה בעקבות החקלאי האמריקאי הידוע גוא'ל סאלטין מחוות Polyface. שם הוא מגדל מגוון בעלי חיים (פרות, חזירים, ארנבים ותרנגולות). ישנן שתי שיטות גידול עיקריות לגידול תרנגולות במרעה. האחת היא כלובים ניידם או טרקטור תרנגולות (chicken tractor). אלו הם כלובים ניידם וקלי משקל שתחתיתם פתוחה לאדמה לאפשר לעופות לחפש אוכל במרעה. השיטה השנייה (והמועדפת עלי באופן אישי) היא שיטת המחסה הנייד (mobile shelter) או בקצרה עגלול העגלול מהווה רק מקום מחסה, לינה והטלה ולמעשה התרנגולות נמצאות רוב הזמן מחוץ לעגלול, כשגדר חשמלית מונעת מהן להתפזר ובעיקר מה שמונע טריפות בלילה. הגדר חשמלית מיוחדת לעופות המופעלת על ידי מצבר V12 ומחולל מתח, אל דאגה בעלי החיים רק חוטפים זץ לא נעים ומבינים את הרמז. המצבר מוטען באמצעות פאנל סולארי (טכנולוגיה אקולוגית במיטבה למי שלמד פרמקלצ'ר). שיטה זו לדעתי היא הטובה ביותר לתרנגולות והטובה ביותר לחקלאי, וגם על פי מחקרון שעשה איגוד מגדלי עופות מרעה האמריקאי (APPPA), זאת השיטה החסכונית יותר בשעות עבודה, שזה שידוע המרכיב היקר ביותר בתחשיבי החקלאות. רוב המגדלים בארה"ב מגדלים בשיטות אלה תרנגולות לבשר (בשפת התעשייה: פטמים) פשוט כי זה יותר פשוט צריך לתת להם לגדול בכיף ולאחר מספר שבועות שולחים אותם לשחיטה, וגם בגלל שבארה"ב זה יותר רווחי. אני עדיין לא טעמתי אבל אומרים שהטעם הרבה הרבה יותר טעים. בכל אופן, אני אישית חובב גדול של ביצים שמהוות מרכיב חשוב בתזונה שלי ושל משפחתי. בחיפושי ברשת גיליתי את החברים האלה בchicken caravan מאוסטרליה הרחוקה שפיתחו לולי מטילות על גלגלים שמגיעים עד לגודל של 450 עופות. בעקבותיהם ובעקבות מגדלי עופות המרעה האמריקאים פיתחתי את עגלול התרנגולות הישראלי הראשון שיכול להכיל עד 100 תרנגולות. פרטים על הקמת העגלול במדריך המשך…

באוסטרליה: chicken caravan 450

בארה"ב: תרנגולות במרעה בחוות Polyface

בארה"ב: לול נייד לפטמים או טרקטור תרנגולות

איפה נגדל את כל העופות האלה ?

אבל רק רגע ישראל זה לא ארה"ב ובטח לא אוסטרליה. אין מספיק שטחי מרעה לכל התרנגולות הללו וגם הקיץ הארוך והיבש בוודאי לא מתאים לגידול תרנגולות שעלולות להפוך לשניצל בטרם עת…נכון ישראל זה לא אוסטרליה, אך כמו שאומרים בפרמקלצ'ר הבעיה היא הפתרון, והפתרון הוא: מטעים! ואם להיות יותר מדויקים מטעים סוב-טרופים. אבוקדו מנגו הדרים ואפילו מטעי גויאבה מספקים לתרנגולות בדיוק מה שהן צריכות: צל, עשבייה, בית גידול לחרקים ותולעים (במיוחד אם יש חיפוי של עלים ורסק גזם), חופת העצים מספקת הגנה מטורפים אוויריים. גם מטעי הזיתים הרבים שעומדים ריקים ממבקרים כ-10 חודשים בשנה (שלא בעונת המסיק והגיזום) ישמחו לארח להקת תרנגולות. כן זה יכול להיות בעייתי במטעים קונבנציונלים המרססים רעלים נגד עשבים חרקים פטריות נמטודות ומה לא… להיות חלק מהפתרון כבר אמרתי?

שילוב תרנגולות בחקלאות זה פוליקולטורה

כל זה מוביל אותנו בחזרה לחטא הקדמון או למקור כל הצרות או איך שלא תרצו לקרוא לזה – חקלאות המונוקולטורה – גידול יחיד, בין אם זה תירס, חסה, הדרים או תרנגולות הפרדת החלקים השונים של המערכת האקולוגית הטבעית משבשים את האיזון הטבעי ויוצרים מערכת לא יציבה ולא בריאה שלא יכולה לתפקד ללא התערבות (עבודת) האדם. כך לדוגמא שכן שלי (חקלאי חביב וצנוע) מגדל תפוזים ותרנגולות בשיטה הקונבנציונאלית. הפועלים התאילנדים צריכים לאסוף את זבל התרנגולות שנערם מתחת לכלובי הסוללה, להעמיס אותו על הטרקטור ולפזרו בפרדס. את המזון לתרנגולות הוא מביא כמו כולם מתערובת דגנים מיובאים וחסרי כל חיים ממכון תערובת ואת ההדרים הוא מדשן בדשן מינרלי נוזלי דרך צינורות ההשקיה, עשבים הוא מרסס בחומרי ההדברה גלייפוסט או כל חומר מסרטן אחר…

במהלך פשוט יחסית החקלאי יכול לעשות שינוי דרמטי ולהפוך את המטע שלו למערכת אקולוגית שוקקת חיים: בין העצים ניתן לשתול צמחים המתאימים לתזונת תרנגולות כגון מלוח וריג'לה (רגלת הגינה) כמו שעשו פעם זה אפילו לא מצריך השקעה מיוחדת כי גם ככה העצים מושקים. אפשר גם לפזר שכבה עבה של חיפוי רסק גזם שמהווה בית גידול נהדר למיליוני חרקים פטריות חיידקים ותולעים, החיפוי לח ומלא חיים בזכות ההשקיה הקבועה של העצים כל השנה. התרנגולת לא מסתובבות סתם כך בפרדס, כדי להיות אפקטיביות בדישון וטיפול בעשבייה הם צריכות להיות מנוהלות בשיטת מרעה בתאי שטח קטנים (rotational cell grazing) תדירות העברת התרנגולות מתא שטח אחד לשני תלויה בכושר הנשיאה של השטח בחורף למשל יש יותר עשבייה ולכן אפשר להשאיר את העופות זמן ממושך יותר, התרנגולות לא אוכלות עשב מטבען אבל כושר התיחוח שלהם עם הרגליים יעשה את העבודה. אם העשבייה גדלה מהר יותר ממה שהעופות יכולות לקלטר,(ואין אפשרות להכניס פרות או כבשים) ניתן להכנס לשטח עם מכסחת נגררת ולהוריד את העשבים לגובה נמוך שיתאים לתרנגולות.קיימים ניסיונות לא רבים של גידול משולב באירופה ובארה"ב, בהחלט יש מקום לניסוי חקלאי מסודר גם בישראל כדי ללמוד את הממשק.

זו הייתה רק דוגמא לשילוב בעלי חיים בחקלאות בפועל יש לתכנן כל משק עם מתכנן פרמקלצ'ר מנוסה בהתאם לתנאי השטח, סוג העצים וצרכי החקלאי. אם המטרה היא טיפול בעשבייה אפשר לעבוד אפילו ביעילות טובה יותר עם תרנגולי הודו (יכולים להגיע עד 50% מהתזונה מעשבייה) או אווזים שהם אוכלי עשב פאראקסלנס! החקלאים בינכם שקוראים בטח חושבים שזה מדע בידיוני (האם פיזור פרות משה רבינו בשדה, נשמע הזוי באותה מידה?) אז הנה תמונות והנה סרטון בשבילכם (התמונות תוצרת חוץ).

תרנגולות במטע זיתים

תרנגולות במטע

כך במהלך יחסית פשוט הפכנו את תעשיית הביצים ותעשיית הפרות למערכת אקולוגית רב שכבתית בריאה ומאוזנת. גם עבודתו והכשרתו של החקלאי יצטרכו להשתנות, החקלאי יצטרך לעבור מהתמחות טכנית של גיזומים, מינוני דשן וחומרי הדברה לסוג של "מנצח על מערכת אקולוגית" להבין ולעקוב אחרי התפתחות הסוקצסיה של העשבייה לשים לב שלא נגרם נזק מרעיית יתר או אפילו מדישון יתר של זרחן ואשלגן. לכו תדעו אולי ככה דור ההמשך של החקלאים יחליט לחזור למשק…

מונוקולטורה היא רעיון גרוע גם בתכנון מקורות הפרנסה, בואו נניח שהחלטתי לנטוע מטע רימונים לייצוא, כעבור כמה שנים טובות, אולי עשיתי רווחים יפים מהמטע ואולי לא, לפתע פתאום נפל לו שער הרובל ואין לי מי שיקנה את הפרי (מבוסס על סיפור אמיתי), אולי אם היו לי תרנגולות במטע הייתי מצליח איכשהו לשרוד, להפחית עלויות של ריסוס ודישון ולמכור ביצים ועופות (במקום לייבא מטורקיה) כמאמר הפתגם הידוע – "לא שמים את כל הביצים בסל אחד"

ברוך הבא למדינת ישראל – מדינה המסרסת יזמיה

שמח וטוב לב מלווה בשחקן חיזוק רציני (סער אוסטרייכר) יצאנו למשרד החקלאות פגוש את יו"ר מועצת הלול מר צפניה שאוקלר והווטרינר הראשי של העופות דר' שמעון פרק (כאן תוכלו לשמוע מה הווטרינר המלומד חושב על הביצים שאתם קונים בסופר). האדונים הנכבדים היו סבלניים ונחמדים שמעו וראו את המצגת המושקעת שהכנו להם על תרנגולות מרעה וחקלאות בת קיימא. אך סוף טוב לא היה לסיפור. הווטרינר הראשי חזר ואמר שתפקידו לשמור על התעשייה ממחלת שפעת העופות והוא לא יכול וגם לא רוצה לסכן את תעשיית הביצים בשביל שכמה תרנגולות יסתובבו חופשי. הוא אמר שלולי חופש חדשים הוא לא מאשר אז לולי מרעה וודאי שלא, ובכלל איך ניתן לחטא ולהשמיד פתוגנים בלולים האלו עם אין להם רצפת בטון (!?) כמו כן הוא חזר שוב ושוב שמישהו מעליו צריך לתת הוראות כדי שדבר כזה יצא לפועל. בקיצור לא הופתענו לטובה. אל תחשבו שאני מקל ראש בשפעת העופות, מדובר במחלה רצינית ומסוכנת עם פוטנציאל למגיפה קשה בבני אדם, זוהי שפעת נגיפית התוקפת עופות, ישנם זנים אלימים ולא אלימים. הבעיה היא שמערכת החיסונית של העופות מצליחה להתמודד עם הנגיף, אך מערכת החיסון של האדם לא מכירה את הנגיף האלים ולכן יכולה להיות קטלנית. הנגיף מגיע אלינו בעיקר מאפריקה בגופן של עופות נודדים, והחשש הוא שהעופות המגיעים מאפריקה ידביקו את העופות המסתובבים חופשי. הפתרון שהצענו הוא להעביר את התרנגולות למחסה נייד סגור מלמעלה (טרקטור תרנגולות) המגודר באותה רמה של לול תרנגולות רגיל. (כאן יש קישור למאמר על התמודדות עם שפעת העופות בלולי מרעה בארה"ב)

סוף דבר וקריאה לפעולה

אני קורא למשרד החקלאות ולשירותים הווטרינרים, כיתבו תקן לגידול תרנגולות במרעה. הקצו משאבים למחקר חקלאי בנושא. הקצו מכסה של עד 400 תרנגולות ללולים קיימים לחקלאי מטעים ולחקלאים אקולוגים, אפשרו להם למכור את התוצרת ישירות ללקוח כדי לצמצם את פערי התיווך. מגיע לנו ביצים איכותיות במחיר ראוי הלוקח בחשבון את בעל החיים מאחורי התרנגולת. מי שלא יכול או לא רוצה לשלם קצת יותר יוכל להמשיך לרכוש ביצים מהתעשייה. זהו פתרון פרקטי וישים למשק המשפחתי שלא יכול להתחרות ביעילות בטכנולוגיה ובמשאבים הכלכליים העומדים לצידם של הלולנים הגדולים. המשק המשפחתי יתחרה על איכות הביצים ולא על המחיר הזול ביותר.

ועד שגלגלי הביורוקרטיה יתחילו לנוע, קחו את הקיימות בידיים!

כפי שכבר קראתם במדריכים הקודמים, ישנם שיטות הידרופוניקה שונות ומשונות. במדריך זה המתאים מאוד למגדלים מתחילים, נבנה עציץ הידרופוני בשיטת מים עמוקים עם קלקר צף. בשונה משיטת הדליים ההידרופונים האהובה עלי כל כך שבה הצמחים קבועים במקומם על המכסה, בגידול זה הצמחים צפים ולכן נמצאים כל הזמן בתוך המים. כמו כן קל לראות שחסרים מים כי הקלקר המחזיק את הצמחים פשוט יורד למטה, וכך הוא משמש גם כמעין מדיד גובה. אז הכינו את הציוד וכלי העבודה שלכם, לא תאמינו כמה זה פשוט. את כל הציוד תוכלו למצוא בטמבוריה רצינית, נסו להשיג קלקר כמה שיותר עבה וצפוף (3 ס"מ לפחות כדי שלא ישבר יותר מידי מהר.

היה הייתה לפני שנים רבות חממה שהיא כיפה גאודזית בעיר רחובות (כאן תוכלו לקרוא על הבנייה ועל ההסבה לחממה). הרבה ירקות גודלו ונאכלו מאז, במקומה של הכיפה והבית הפרטי בעיר רחובות ניצב היום בית דירות בן 6 קומות (כמו שבעיר צריך להיות…) בינתיים הכיפה דילגה לה למקום מושבי החדש ישן בשדמאמא, שתילי עצים רבים מאוד גדלו ופרחו בכיפה, בדרך ליעדם באדמת יער מאכל שדמה. עד שאמרתי חאלס, מרוב עצים לא רואים את הדום! הגיע העת לשינוי, אז בקיץ האחרון מצאתי את הזמן לעשות לכיפה שיפוץ יסודי מכף רגל ועד ראש. למעשה ממש הכל הוחלף חוץ משלד הברזל של הכיפה מסדר V2. בסופו של תהליך התקבלה חממה שהיא כל כולה הידרופונית עם 3 מערכות הידרופונית שונות, מאזנת דשן ומערכת השקיה פאסיבית מבוססת על מצופי ניאגרה

כפי שאתם רואים בתמונות, הכיפה יצאה מגניבה ביותר. אני מגדל בה בסביבות ה150 ירקות תבלינים ותותים, ועוד יש מלא מקום (בגידולי קיץ דלועים וסולניים למינהם נהיה יותר צפוף).

אז במדריך זה אסביר את השדרוגים והאלמנטים השונים במערכת. מומלץ מאוד לקרוא עד הסוף, יש טוויסט מפתיע בעלילה…

השלבים בהקמת החממה הגאודזית:

1. התקנת רצפה מיריעות ברזנט איכותיות עדיף לבן, לא צריך חיפוי לרצפה אם אתם בונים את הדום על הגג או על אספלט.
2. הקמת שלד הברז של הכיפה.
3. הוספת לאטות עץ 2X4 לחלונות וקרשי  2X10 למתיחת יריעת הפוליאתילן בחלקה התחתון של הכיפה.
4. הקמת מערכות המים ופריסת הצנרת הקבועה.
5. פריסת מערכת האוויר.
6. פריסה מערכת התאורה והחשמל ומערכת הגיבוי הסולארית v12 (המע' הסולארית תוסבר במדריך אחר) מומלץ להיעזר בחשמלאי מוסמך!
7. בניית המערכות ההידרופוניות (אפשר לעשות בסוף, רק אתם עלולים להתבשל)
8. כיסוי הדום עם יריעת הפוליאתילן.
9. פתיחת חלונות אוורור והתקנת ונטה.

לראשונה בתולדותיה, האנושות משתתפת בניסוי בקנה מידה עצום. בפעם הראשונה בהיסטוריה מרבית מאוכלוסיית העולם חיה בערים. העיר שואבת אליה משאבי טבע רבים כגון דלקים פוסיליים, חומרי גלם ומזון. נוסף על העול הסביבתי שיוצרת העיר על המערכות הטבעיות של כדור הארץ, נוצר מצב שבו תושבים רבים שעברו מהכפר אל העיר בחיפוש אחר רמת חיים גבוהה יותר סובלים מחוסר ביטחון תזונתי ורעב. כיום על פי אירגון המזון והפיתוח של האו"ם 800 מיליון איש (!) מתושבי הערים בעולם עוסקים בחקלאות עירונית (ח"ע), רובם במדינות מתפתחות. במדינות מפותחות לעומת זאת החקלאות העירונית באה לידי ביטוי בגינון קהילתי, וחלקות חקלאיות להשכרה. במהלך השנים נצפה כי ח"ע משגשת במיוחד בתקופות של מלחמה ושל משבר כלכלי.

חקלאות עירונית מוגדרת ככל פעילות הקשורה בגידול, עיבוד, אריזה ושיווק של מזון בתוך ובפאתי הערים. הגדרה אחרת (בעקבות Jac Smit) מתייחסת לחקלאות עירונית כאל "מוצר חקלאי שיכול להיות זמין לשווקים העירוניים או ישירות לצרכן באותו היום בו הוא נקטף בשדה". היא יכולה להיות ברמות שונות של אירגון (קהילתי ו/או פרטי או מסחרי) ורמות שונות של סדרי גודל ותחכום (עציצים במרפסת, חוות חלון הידרופונית וחוות עירוניות מסחריות). תחום החקלאות העירונית מפותח מאוד בעולם גם בתחום המעשי וגם בתחום האקדמי, כשמספרות מחקר בתחום עולה כי לחקלאות עירונית יתרונות רבים: היא תורמת רבות לשיפור הביטחון התזונתי של אוכלוסיות מהמעמד הסוציואקונומי הנמוך ביותר, תורמת לבניית חוסן חברתי, מחזקת את הכלכלה המקומית ותורמת ליצירת מקומות עבודה, לשיפור איכות הסביבה ולשיפור הבריאות והתזונה של העוסקים בה. כמו כן, חקלאות עירונית המנוהלת היטב על ידי הרשות המוניציפאלית תורמת לסגירת מעגל המשאבים והפסולת העירוני. במאמר זה אתמקד בנושא הביטחון התזונתי.

חקלאות עירונית: מה המצב בישראל?

חקלאות עירונית במרפסת עם כיסשתיל מבית FARMIT
כמה חקלאים עירוניים יש בישראל?

בישראל חקלאות עירונית אינה מפותחת כפי שנראה בעולם, ובסיס הידע בנושא זה מוגבל מאוד. למשל, לא ניתן למצוא מידע אמין ועדכני על היקף החקלאות הביתית בישראל, כמה מגדלים ומה מגדלים והאם יש לכך תרומה וערך כלכלי.

בתחום הקהילתי המידע נגיש יותר וכך עולה מתוך סדרת ראיונות שערכתי עם גורמי מפתח ופעילים בתחום עולה כי למרות שקיים גידול מרשים במספר הפרוייקטים של חקלאות עירונית בארץ ובעיקר במספר הגינות הקהילתיות מסתמן כי גם אלה וגם החלקות להשכרה של הגינה לתושב אינן מהוות גורם משמעותי בייצור מזון לצריכה עצמית ולמכירה מקומית בעיר (תודות לארגון "גינות קהילה בישראל" שערכו מיפוי מקיף של כל פרויקטי החקלאות העירונית בישראל ניתן למצוא היום את הגינה הקהילתית הקרובה לביתכם על המפה האינטרקטיבית). ברוב הגינות הקהילתיות הפעילות הינה חברתית וכתחביב לשעות הפנאי. גינות קהילתיות היוצאות מן הכלל הינן הגינות הקהילתיות של עמותת שבועת האדמה הפועלת בדרום הארץ. סוד הצלחתן וייחודן של גינות אלו הוא התמיכה המקצועית של העמותה, מודל של גידול בערוגות משפחתיות עם שטח משותף מצומצם יחסית, עבודה בשטחים של דונם וחצי לכל הפחות אך אולי החשוב מכל הוא העבודה עם יוצאי העדה האתיופית המגיעים עם מסורת ותרבות חקלאית מפותחת אשר מגדלים וצורכים גידולים אתיופים מסורתיים.

הגינה הקהילתית מעוז אביב

הגינה הקהילתית של שבועת האדמה

למרבה האירוניה בעוד שתושבי ערים רבות ממעמד סוציואקונומי גבוה נהנים מגידול ירקות כתחביב בשעות הפנאי שלאחריו הם נוסעים לקנות ירקות בסופר, אזרחים רבים בישראל סובלים מחוסר ביטחון תזונתי, משמע: תושבים שסובלים מחוסר נגישות למזון בעל ערך תזונתי גבוה. חוסר הנגישות יכול לבוא לידי ביטוי במרחק פיסי לצריכה של ירקות ופירות טריים (נפוץ יותר בארה"ב), בחוסר מודעות תזונתית ובאי יכולת כלכלית לרכוש מזון איכותי ומזין.

בשנת 2011 פירסם הביטוח הלאומי מחקר שבו נמצא כי 8.3% מהמשפחות בישראל חיות בתחושת אי ביטחון תזונתי קל ו10.6% באי ביטחון תזונתי ניכר. מעניין במיוחד הפילוח הגאוגרפי של נתונים אלו שמראה כי האזורים הסובלים ביותר מחוסר ביטחון תזונתי הינם דווקא אזור ירושלים ואזור הצפון – אזורים שעל פי ארגון גינות קהילה לישראל מאופיינים גם בריכוז הגבוה ביותר בארץ של גינות קהילתיות.

לטענת חוקרי הביטוח הלאומי הגורמים לכך הינם ריבוי האוכלוסייה הערבית באזורים אלו, בעוד שמספר הגינות הקהילתיות במגזר הערבי מעטות מאוד יחסית לחלקם באוכלוסייה. יתכן שהדבר קשור במניעים תרבותיים של החברה הערבית שבה מודל הגינון הקהילתי אינו מתאים. בעבודתם של אלון טל וחובריו מ-2005 "פיתוח חקלאות עירונית בישראל" נטען כי קיימת מגמה הפוכה לחקלאות עירונית בחברה הערבית. מגמה זו מתבטאת בהפרדה והוצאה של החקלאות מתוך הערים, שכן החקלאות נחשבת לעיסוק נחות יחסית למקצועות אחרים. אמנם קיימים גינות חקלאיות בבתי הספר ואף קיימת חקלאות מסורתית בסמוך לבית, אך זו נמצאת במגמת ירידה.
בניגוד לעמדתם של אלון וחובריו הטוענים שמאחר והחברה הערבית עוסקת בחקלאות עירונית ביתית היא לא צריכה סיוע ממסדי, דעתי היא שחייבת להיות תמיכה ממסדית ישירה או עקיפה בהנגשת החקלאות לתושבי העיר הזקוקים לכך. דבר זה יכול להתבצע על ידי עמותה או חברה המספקות ידע מקצועי, ציוד השקיה ודישון במחירים נמוכים, ובאספקה שוטפת של שתילים לאורך כל השנה (שתילים שלא בכמויות סיטונאיות כמעט ואינם נגישים לצרכן הפרטי). עזרה ממסדית זו יכולה להיות בעלת משמעות מכרעת לשיפור הביטחון התזונתי ולהחליף שוברי מזון ותמיכות כספיות ישירות לכלל האוכלוסייה ממעמד סוציואקונומי נמוך (לרבות עולים חדשים ישנים, מהגרים ותושבי פריפריה הסובלים מאבטלה גבוהה) הנמצאת בחוסר ביטחון תזונתי. תמיכות ממסדיות מסוג זה לא רק עוזרת בבעית הביטחון התזונתי אלא גם מעניקה כלים להעצמה אישית וליציאה ממעגל העוני על ידי מינוף החלקאות העירונית לפעילות יזמית מגידול עצמי למכירה לקהילה המקומית. אפילו מנכ"ל הביטוח הלאומי מודה כי כספי הסיוע עוזרים להקטין את חוסר הביטחון התזונתי אך לא מצליחים למגר את התופעה. שידרוגם של הגינות הקהילתיות הרבות שהתפתחו בארץ ובמיוחד באזורים הזקוקים לכך, לגינות קהילתיות חקלאיות ויצירת חוות חקלאיות עירונית המנוהלת היטב יכולה להוות כלי חשוב בידי רשויות הרווחה בכדי למגר את תופעת חוסר הביטחון התזונתי בישראל.

אז מה עושים עם כל הבטחון התזונתי שלנו? זאת ועוד, בקרוב.

המדריך הזה מצורף ל‫ערכה בסיסית למתחילים בגידול הידרופוני ובפרויקטים של "עשה זאת בעצמך", אך ניתן להשתמש בו גם אם רוצים לעבוד ללא הערכה. מן הסתם, מי שרוצה לחסוך זמן או חושש מהסתבכויות, הערכה מכילה את כל מה שצריך כדי לבנות את חוות החלון, מא' ועד ת', והיא נמכרת באתר Farmit – Urban Agriculture.

אז, שוב, תקציר הפרקים הקודמים, למי שפספס – מה הקטע עם חוות החלון הזאת?

• ‫מאפשרת גידול של שמונה צמחים בסביבה עירונית ללא אדמה.‬
• ‫חסכונית במים – מילוי מאגר המים אחת לשבוע בהתאם לתנאי המיקרואקלים.‬
• ‫חסכונית בחשמל – פועלת על משאבת אקווריום 5.5 וואט.‬

‫לאחר שתתחילו לגדל את הסלט שלכם בעצמכם תוכלו גם לשדרג, להגדיל ולעשות‬ ‫שיפורים במערכת. מוזמנים לשתף את מה שעשיתם בפורומים השונים וברשתות‬ ‫החברתיות.‬ ‫ניתן למצוא מערכות נוספות, טיפים לגידול ופורמים לדיון לפי נושא כאן ב"בידיים", ב-‫‪ www.our.windowfarm.org ‬ובדף הפייסבוק של ‪FARMIT‬‬.

‫רשימת ציוד‬

רשימת הציוד בערכה:

1. מסקנטייפ רחב‬
2. ספריי צבע לבן‬
3. סכין יפני דקה‬
4. אזיקונים קטנים‬
5. ווי תלייה לקיר/תקרה ‪4 X‬‬
6. שרשרת לתליה‬
7. ווי ‪ S‬קטנים ‪20 X‬‬
8. בורג פיליפס ודיבלים 7 מ"מ ‪5 X‬‬
9. משאבת אוויר לאקווריום 2 יציאות‬
10. צינור 7 מ"מ ‪5 X‬מ'‬
11. מחבר 7 מ"מ ישר ‪2 X‬‬
12. מחבר טי 7 מ"מ ‪2 X‬‬
13. שסתום אל חזור ‪4 X‬‬
14. מנקב צינורות‬
15. דפי תבנית לחיתוך בקבוקי גידול ובקבוקי מאגר‬
16. מצע גידול הידרופוני – הידרוטון
17.  8 עציצי 9 מ"מ

‫את הציוד ניתן להשיג ב: ‫בטמבוריות (1-8), ‫חנויות גינון ודגים (9-14), ‫מצע גידול הידרוטון (16), ‫ודשן נוזלי ניתן להשיג בחנויות‬ ‫הידרופוניקה.‬

ניתן לרכוש ערכת ציוד מלאה לחוות חלון באתר ‪www.farmit-ua.com‬‬

ציוד נוסף הנדרש להתקנה

• מספריים
• ‫פלאייר‬
• ‫טוש מחיק‬
• ‫מקדחה‬
• ‫פטיש‬
• ‫מברג פיליפס‬

‫צביעת הבקבוקים‬

1. איספו מהמיחזורית 12 בקבוקי מים מינרלים עין‬ ‫גדי 2 ליטר במצב טוב. : 8 בקבוקי גידול, 2‬ ‫בקבוקי מאגר, ו- 2 בקבוקים נוספים למקרה של‬ ‫טעויות. הורידו את התווית, רוקנו שאריות נוזלים‬ ‫ושימרו את הפקקים בצד.‬

2. בקבוק גידול: עיטפו את חציים התחתון של 8‬ ‫בקבוקי הגידול במסקינטייפ. הקפידו שחלקו‬ ‫התחתון של המסקינטייפ מודבק ומהודק בקו‬ ‫ישר על מנת לקבל קו ישר ללא נזילות צבע (ניתן‬ ‫להשתמש במקום מסקינטייפ בניילון נצמד‬).

3. נערו את מיכל הספריי היטב והתיזו שכבה‬ ‫אחידה של צבע, כאשר המיכל נוטה ב 45 מעלות‬ ‫ובמרחק של כ-20 ס"מ מהבקבוק, הימנעו מעודף‬ ‫צבע שיגרום לנזילות (מומלץ לעבוד במקום‬ ‫מאוורר עם כפפות ומסיכה. ניתן למלא מעט מים‬ ‫בבקבוקים שישמשו כמשקולת בזמן הצביעה‬ ‫והייבוש).‫

4. בקבוק מאגר: ציבעו את 2 בקבוקי המאגר‬ במלואם כולל הבסיס.‬

5. לאחר הייבוש צבעו בשכבה שניה את כל‬ ‫הבקבוקים.‬

6. לאחר ייבוש סופי הורידו את המסקטינטייפ‬ ‫מבקבוקי הגידול.

לאחר ייבוש סופי הורידו את המסקטינטייפ‬ ‫מבקבוקי הגידול

צביעת הבקבוקים בלבן נועדה בכדי למנוע חדירת‬ ‫אור לבית השורשים והתפתחות ירוקת בפנים‬ ‫הבקבוק.‬

סימון וחיתוך הבקבוקים

1.  גיזרו במספריים וסכין את החורים המסומנים‬ ‫בקו מקווקו בדפי השבלונה לבקבוק הגידול‬ ‫ולבקבוק המאגר. השבלונה מתאימה‬ ‫לבקבוקי עין גדי 2 ליטר בלבד.

גיזרו במספריים וסכין את החורים המסומנים‬ ‫בקו מקווקו בדפי השבלונה לבקבוק הגידול‬ ‫ולבקבוק המאגר

‫2. הניחו את דפי השבלונה מסביב לבקבוקים‬ ‫כאשר הדף בקו אחד עם בסיס הבקבוק.‬ ‫סמנו נקודות לחיתוך עם טוש בכל‬ ‫הבקבוקים.‬

‫3. חיתכו את בקבוקי הגידול באמצעות סכין‬ ‫יפני דקה בתנועת ניסור, או לחלופין התחילו‬ ‫עם הסכין והמשיכו את החיתוך עם מספריים.‬ ‫עבדו בסדר הבא: חורי תלייה צדדיים, חור‬ ‫עליון ופתח גידול.‬

4. חיתכו את בקבוקי המאגר בסדר הבא: חורי‬ ‫תלייה צדדיים, פתח עליון, פתח מילוי מים‬ ‫ודשן.‬ שימו לב! החיתוך הקשה ביותר הוא החור העליון,‬ ‫מאחר שהפלסטיק בו עבה יותר. יש לחתוך‬ ‫חור בהיקף רחב מסביב לאזור הפלסטיק‬ ‫הקשיח.‬ אין הכרח לחתוך חור עליון בבקבוק הגבוה‬ ‫ביותר. מספיק ליצור חור קטן להכנסת‬ ‫צינורית האוויר.‬

‫שימו לב‬! – ‫יש לעבוד בזהירות עם הסכין!‬ ‫יש לחדור לבקבוק עם להב קצרה,‬ ‫לאחר הכניסה יש להאריך את‬ ‫הלהב, לנעול את הסכין ולחתוך‬ ‫בתנועת ניסור.‬

הכנת הפקקים‬

‫8 פקקים לבקבוקי גידול‬

1. חיתכו את הפקק בצורת בית עם גג באמצעות‬ ‫הסכין.‬

2. פיתחו מעט את השפיץ לאפשר מעבר טיפות‬ ‫מים.‬

3. הבריגו את הפקק לבקבוק הגידול כאשר‬ ‫השפיץ מכוון לאחור (בכיוון הנגדי לפתח‬ ‫הגידול).‬

‫2 פקקים לבקבוקי מאגר‬

4. נקבו חור בלחיצה בדיוק במרכז הפקק בעזרת‬ ‫המנקב.‬

5. הכניסו מחבר ישר 7 מ"מ לתוך הפקק. ניתן‬ ‫להשתמש בפלייר לאחיזה בחלקו המרכזי של‬ ‫המחבר.‬

6. הפקקים מוכנים‬.

‫הכנת הבקבוקים לתליה‬

‫1. שיטפו את מצע הגידול ההידרופוני במסננת תחת מים‬ ‫זורמים כדי למנוע סתימות במערכת (מומלץ להשתמש‬ ‫בהידרוטון אך ניתן לגדל גם בטוף 8-4 מ"מ כמצע גידול).

2. מלאו את בקבוקי הגידול בהידרוטון עד לגובה נמוך מעט‬ ‫מפתח הגידול.‬

3. הכניסו את ווי ה – ‪ S‬לחורים הצדדיים בכל הבקבוקים.‬

‫בקבוק מאגר מוכן לתליה‬

מערכת התליה

1. ‫סמנו על הקיר או התקרה נקודות לקידוח. כך‬ ‫שעמודות הבקבוקים ימוקמו במרכז חלון מואר.‬ ‫מרחק מומלץ בין הווים -12 ס"מ, כרוחב‬ ‫הבקבוק.‬

2. ‫קידחו 4 חורים בקיר או בתקרה עם מקדח 7‬ ‫מ"מ לבטון והכניסו דיבלים בהתאמה. (אם ‫אפשרי מומלץ לתלות את החווה מהתקרה‬ ‫בכדי לאפשר לצמחים יותר מקום לגדילה).

3. הבריגו ידנית את ווי התליה לתוך הדיבלים.‬

4. ‫השחילו את שרשת התליה על הווים, כך שיש 5‬ ‫חוליות בין 2 ווים.‬

5. ‫סמנו וקידחו בורג נוסף לתליית המשאבה בין 2‬ ‫עמודות הבקבוקים. (מומלץ למקם את משאבת‬ ‫האוויר מעל גובה המים בבקבוק המאגר).

6. ‫תלו את הבקבוקים מלמעלה למטה. שימו לב‬ ‫שפתח הגידול פונה לכיוון החלון ופתח מילוי‬ ‫המים והדשן פונה לכיוון פנים הבית. (מומלץ‬ ‫שבקבוק המאגר יהיה מתחת לגובה החלון כדי‬ ‫למנוע קרינה ישירה למאגר המים.‬

7. ‫תלו את המשאבה על הקיר בין 2 עמודות‬ ‫הבקבוקים. במקום לקדוח בקיר ניתן לתלות את הבקבוקים‬ ‫על מוט ווילון חזק או כל פתרון אחר שמתאים‬ ‫לבית שלכם.‬

‫התקנת מערכת הצינורות‬

‫צינור מעלית האוויר‬

1. חברו צינור 7 מ"מ מפתח משאבת האוויר‬ ‫לבקבוקי הגידול העליונים. יש לכופף את קצה‬ ‫הצינור ולהכניסו עד למרכז הבקבוק העליון (ניתן לקבע את הצינור על ידי העברתו בתוך‬ ‫אחת מחוליות השרשרת‬).

צינור 7 מ"מ מפתח משאבת האוויר‬ ‫לבקבוקי הגידול העליונים.

2. חיתכו את צינור האוויר כ- 5 ס"מ אחרי‬ ‫החיבור למשאבת האוויר וחברו שסתום אל‬ חזור, למנוע הגעה של מים למשאבת האוויר.‬ מומלץ לבדוק את הכיוון של השסתום בעזרת‬ ‫נשיפה.‬

חברו שסתום אל‬ חזור, למנוע הגעה של מים למשאבת האוויר.‬ מומלץ לבדוק את הכיוון של השסתום בעזרת‬ ‫נשיפה

‫צינור כניסת המים‬

‫3. הכינו וחברו את צינור כניסת המים בסדר‬ ‫הבא: פקק מאגר המים – צינור – שסתום אל‬ ‫חזור – צינור – זרוע אמצעית של מחבר ‪.T‬‬ ‫שימו לב ששסתום האל חזור מחובר עם כיוון‬ ‫הזרימה מהפקק למחבר ה- ‪.T‬‬

‫שימו לב ששסתום האל חזור מחובר עם כיוון‬ ‫הזרימה מהפקק למחבר ה- ‪.T

חיבור צינורות האוויר והמים‬

‫4. הבריגו הפקק לבקבוק המאגר.‬

‫5. חיתכו את צינור האוויר בגובה פקק בקבוק‬ ‫המאגר, וחברו עם מחבר ה- ‪ T‬ לצינור המים‬.

‫6. קצרו צינורות ארוכים מידי וחברו את צינור‬ ‫האוויר לשרשרת התלייה עם אזיקונים.‬

ניתן לטבול את קצה הצינור בכוס מים‬ ‫רותחים כדי לרכך אותו להקל על החיבורים.‬
וזכרו שתמיד עדיף לחתוך קצת ארוך מדי מאשר קצת קצר מדי…

‫הרצת המערכת ושתילה‬

1. חברו את המשאבה לנקודת חשמל, וודאו שהווסת‬ ‫מכוון על עוצמה מירבית להפעלה הראשונית.‬ ניתן לחבר את משאבת האוויר לשעון שבת‬ ‫ולהפעילה כל 15 דקות לסרוגין.‬ שימו לב שנקודת החשמל או החיבור לכבל‬ ‫מאריך לא נמצאים מתחת לבקבוקים.‬

2. מלאו מים בבקבוק המאגר עד לגובה פתח המילוי.‬

‫3. וודאו שיש טפטוף איטי של טיפות מים מקצהו‬ ‫העליון של צינור מעלית האוויר. שימו לב שטיפות‬ ‫המים עוברות בכל הבקבוקים עד לבקבוק המאגר‬ ‫התחתון. בהמשך ניתן להחליש את ווסת המשאבה‬ ‫למינימום.‬

‫4. וודאו שאין נזילות מהפקק של בקבוק המאגר, אם‬ ‫יש נזילות קלות נסו לחורר פקק אחר או להוסיף‬
‫חומר אטימה כגון סיליקון בחלק הפנימי של הפקק.‬ אפשרות אחרת היא למקם עציץ מתחת לבקבוק‬
‫המאגר.‬

‫5. שיטפו מתחת למים זורמים ו/או השרו את בית‬ ‫השורשים של הצמח במים, עד לקבלת שורשים‬ ‫נקיים ממצע גידול. עבדו בעדינות כדי לא לפגוע‬ ‫בצמח. שאריות אדמה עלולות לסתום את הצנרת.‬

;

‫6. הצניעו את השורשים השטופים במצע הגידול ההידרופוני שבעציץ שהכנתם. הניחו את העציץ בתוך הבקבוק כאשר העלים נוטים לכיוון הפתח ולכיוון השמש.

‫7. הוסיפו דשן נוזלי למים בבקבוק המאגר: 1מ"ל ‫ דשן‬ ‫נוזלי לליטר מים (קיימים פתרונות שונים לדישון‬ ‫רגיל ואורגני בהתאמה לסוג הגידול. למידע נוסף‬
‫חפשו באתר ‪ ,windowfarm‬באתר בידיים או בדף‬ ‫‪ FARMIT‬בפייסבוק).

‫8. המשיכו לבהות בסיפוק במערכת המדהימה‬ ‫שבניתם,… זה בסדר, זה קורה לכולם…‬

בחלוף כמה שבועות:

הערה: ניתן לרכוש ערכת ציוד מלאה לחוות חלון באתר ‪www.farmit-ua.com‬‬

ערוגת שכבות, המוכרת גם כערוגת לזניה, היא שיטה להכנת ערוגה במהירות ובפשטות גם על משטחים בנויים כמו מרצפות אקרשטיין ואספלט וגם כשהאדמה שלכם היא לא פוריה, לא נקייה או נגועה בעשבייה. למעשה אפשר לעשות ערוגת שכבות ישירות על דשא!  זוהי שיטה מצויינת למי שלא אוהב לעבוד עם כלי עבודה או שפשוט אין לו, כי במקום לאוורר את האדמה עם קילשון ומעדר אנחנו בונים ערוגה מאווררת לגובה. ערוגת שכבות מנסה לחקות תהליך טבעי של היווצרות קומפוסט ורקבובית עלים בטבע, כפי שקורה מתחת לעלווה של עץ בוגר (רק קצת יותר מהר).

בערוגת שכבות קלאסית, נהוג להשתמש בזבל אורגני טרי (שאריות מטבח ו/או זבל בעלי חיים) ולהטמיע אותו בשכבות התחתונות כדי להוסיף חומר אורגני ולבנות קרקע במקומות שהיא לא פורייה או לא מספיקה. השיטה מאפשרת להשתמש במאסות של פסולת אורגנית בבת אחת כגון פינוי של רפתות או פינוי זבל אורגני ממטבח גדול. חשוב לציין שבתהליך הקומפוסטציה משתחררים חומרים פיטוטוקסיים (רעילים לצמחים) ויכול בהחלט לעזור עם רוצים לחסל את הדשא עם הערוגה.בשל כך נפזר את הזבל האורגני בשכבות התחתונות של הערוגה ואת הצמחים נשתול בתערובת אדמה וקומפוסט בשלים.

ישנם שיטות וגרסאות שונות להכנת ערוגת שכבות, אך כאן עיקרון הפרמקלצ'ר "להשתמש במה שיש" עובד חזק. מה שהיה לי באותו היום זה: מסגרת עץ מאתר בנייה, שטיח ישן, קומפוסט בשל ומוכן, קרטונים, מצע שתילה ישן, רסק גזם מאתר הגזם האזורי.

במקרה של הגינה שלי מדובר היה באדמה חולית עם פוריות נמוכה וגם שפע של עשב היבלית הידוע לשמצה בשל השלוחות התת קרקעיות המאפשרת לו להתחדש מיד לאחר שתולשים לו את העלים. היבלית קשוחה ותצליח לעבור את הקרטונים ואת השטיח בשלב כלשהוא, אבל עד שהיא תצליח… בטני כבר תהיה מלאה בחסה, קייל ושאר ירקות רעננים שגדלו בערוגה.

שלבי העבודה

1. יישור – מיישרים ומנקים את השטח מעשבייה (לא צריך לעבוד קשה מידי)
2. מסגרת – מניחים את מסגרת העץ על הארץ (אפשר גם לבנות לבד – גובה המסגרת לפחות 20 ס"מ) .
3. שטיח – פורסים את השטיח ומהדקים את הפינות (עדיף מחומרים טבעיים).
4. קרטונים – מניחים קרטונים על השטיח, כדאי לעשות חפיפה של כמה שכבות כדי שלא ישארו חללים ריקים (כדאי שהקרטונין יהיו כמה שיותר מרובעים, משוטחים ולא צבעוניים).
5. קומפוסט – מפזרים שכבה דקה של קומפוסט על הקרטונים.
6. גזם – שמים שכבה דקה של גזם עלים (ככל שהרסק גזם קצוץ יותר דק הוא יתפרק יותר מהר. עלים ודשא זה יופי, גזם גס מאוד עם ענפים מעוצים לא מתאים)
7. זבל אורגני – שכבה של זבל אורגני קצוץ דק (חצי אבטיח לא מתאים….).
8. קומפוסט – מפזרים קומפוסט אורגני בשל.
9. מצע שתילה – מפזרים שכבה של 5-10 ס"מ מצע שתילה או אדמה מקומית.
10. השקיה – הנחת צינורות השקיה (לא חובה למי שרוצה להשקות ידנית אן עם מתז).
11. חיפוי – מפזרים רסק גזם לחיפוי קרקע.
12. השקיה – במקרה שעובדים עם חומרי גלם יבשים כדאי להשקות בכל אחרי כל שכבה
13. שתילה

הערות

• אם יש לכם אדמה סבירה, אין צורך לשים את השכבות של השטיח והקרטון שנועדו לעכב עשבים שובבים. אפשר לתחח את האדמה עם קילשון לשים את המסגרת ולהעלות עם השכבות.
• אם אתם בונים את הערוגה על מרצפות אקרשטיין, כדאי מאוד לחלץ החוצה כמה לבנים כדי לשפר את הניקוז.
• בערוגה זו שבתמונות וויתרתי על שלבים 6,7,10 משום שהיה לי עודפי מצע שתילה משומש למילוי הערוגות.

יאם!